אגדות התלמוד הירושלמי - הלכה ח – צדיקים בסביבת רשעים אגדה א

הלכה ח – צדיקים בסביבת רשעים

אגדה א – דף כט ט"ד עמ' 1327

תרגום
"ואת כל שללה תקבוץ" כול'.
אמר רבי שמעון.
קל וחומר בדברים.
מה אם נכסים שאין בהן דעת
לא לטובה ולא לרעה
ועל ידי שגרמו לצדיקים לדור עם הרשעים
אמרה התורה שישרפו.
המתכוון להטות את חבירו
ומטהו מדרך טובה לדרך רעה
על אחת כמה וכמה.

האגדה
1 "ואת כל שללה תקבוץ" כול'.
2 אמ' ר' שמעון.
3 קל וחומר בדברים.
4 מה אם נכסים שאין בהן דעת
5 לא לטובה ולא לרעה
6 ועל ידי שגרמו לצדיקים לדור עם הרשעים
7 אמרה התורה שישרפו.
8 המתכוין להטות את חבירו
9 ומטהו מדרך טובה לדרך רעה
10 על אחת כמה וכמה.

עיון קצר באגדה

האגדה התנאית[1] מתייחסת לחלק המשנה הדן בשללה של עיר הנדחת. יש לקבוץ אותו ולשורפו,[2] אך למעשה היא מציגה את השקפתו של רבי שמעון בדבר עונש המוות למדיח.

רבי שמעון בנה את עמדתו על קל וחומר; התורה קבעה לשרוף נכסים של עיר נידחת אף כי הם בבחינת דומם שאין בו מחשבה ופעולה. אך הם גרמו לצדיקים לחיות עם רשעים באותו המקום, לכן קל וחומר שזה הדין לאדם המדיח בפעולה של ממש אדם אחר מדרכו הטובה.

בדבריו הקצרים משתקפות שתי תפיסות עולם:

א. הרדיפה אחר עושר חומרי מעוות את חשיבתו של האדם ומובילה אותו לחיים בקרבת רשעים ולא בסביבה בעל ערכים חיוביים.

ב. האדם נתון להשפעת הסביבה בה הוא מתגורר.

[1] רבי שמעון הוא תנא, ומסיקים זאת מכך שהאגדה מופיעה בתוספתא, מקור תנאי.

[2] משנה, סנהדרין פ"י מ"ח.

סוגה

מימרה

מונחי דיון

חכמים

רבי שמעון

מושגים

קל וחומר

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

תוספתא (צוקרמאנדל), סנהדרין פי"ד ה"ד עמ' 436

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סימון האגדות בגמרא