|
עיון קצר באגדה
האגדה עוסקת ביוחנן בן קרח ועדתו אשר התנגדו לנבואת הנביא ירמיהו וירדו למצרים, התבוללו שם, עבדו עבודה זרה ונשאו לנשים בנות נוכריות[1].
רבי יוחנן קבע כי ליוחנן בן קרח ועדתו אין חלק לעולם הבא. הוא ראה בכפירתם בנבואת ירמיהו ובהתבוללותם במצרים סיבות לעונשם. לאישוש דבריו הביא את הפסוק 'בַּיֹוָה בָּגָדוּ כִּי עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת חֶלְקֵיהֶם' (הושע ה' ז')[2]. כיוון ש'בַּיֹוָה בָּגָדוּ' בכך שלא שמעו לדברי הנביא, ו'בָנִים זָרִים יָלָדוּ', כלומר, התבוללו וילדו בנים לנשים נוכריות, יהיה עונשם כפול, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא[3].
רבי אלעזר ורבי יהודה דנו בעדת יוחנן בן קרח. אפשר כי הם דורשים, כל אחד לשיטתו, את 'בָנִים זָרִים' בפסוק שהביא רבי יוחנן לאישוש עמדתו[4]. האחד טען כי לא גלו עד שנעשו ערלים, ובעל האגדה הסביר 'ערלים' כפשוטו, לא קיימו מילה ומצוות[5]. השני טען כי לא גלו עד שנעשו ממזרים, ובעל האגדה הפנה דבריו לדור ההמשך של בני עדת יוחנן קרח שנולדו מנשים נוכריות[6].
שני החכמים אמרו דבריהם בהקשר למועד הגלות: 'לא גלו עד ש...'. מכאן ששניהם מסכימים כי עדת יוחנן בן קרח 'גלו'. אך מתוך הכתוב לא מובן מהו 'גלו'. נראה כי ישנן שתי אפשרויות להסבר:
א. גלות מארץ ישראל, כפי שבני העדה עשו ביוזמתם כשירדו למצרים. אפשרות זאת מסבירה כי עשו זאת לאחר שנעשו ערלים וממזרים,
ב. גלות מטאפורית מהעולם הבא, שלא יהיה להם בו חלק. אפשרות זו רואה את הגלות כעונש, ואז נראה כי דברי החכמים משקפים דעתם בדבר מועד הטלת העונש. האחד שאמר כי גלו לאחר שנעשו ערלים, משמע העונש ניתן תוך זמן קצר מרגע העבירה, והשני העונש ניתן לאחר זמן ממושך יותר.
[1] על כל מעשי יוחנן בן קרח מסופר בספר ירמיהו פרקים מ' – מ"ג.
2 רבי יוחנן מציג את יוחנן בן קרח ועדתו כמתואר בפסוק מהושע. ראו המלבי"ם על הפסוק.
[3] הפרשנים המסורתיים מתייחסים להמשך הפסוק 'יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת חֶלְקֵיהֶם' ודנים במועד מתן העונש. יש מפרשים כי יינתן בחודש אב, ויש בחודש הקרוב.
[4] כך הפירוש הקרבן העדה על הדף.
[5] לפי קרבן העדה נוספו 'מצוות' כדי לכלול גם את הבנות. אפשר אפשר כי הכוונה היתה שלא נימולו כנדרש מהיהודים עד שהפכו ערלי לב לשאר המצוות.
6 קשה לטעון כי הבנים מנשים נוכריות הם ממזרים על פי ההלכה, כיוון שאין ממזר אלא מיהודיה. לפי שירי הקרבן אבותיהם לקחו גם נשים יהודיות האסורות להם והולידו ממזרים.
|
