header2

הלכה ה – רבי ואנטולינוס

אגדה א – דף כט ט"ג  עמ' 1326

תרגום

רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי לעזר.

אם באין הן גירי צדק לעתיד לבוא

אנטולינוס[1] בא בראש כולם.

מה אתה שומע ממנה[2] .

שראו אותו יוצא במנעל קרוע[3] ביום הכיפורים.

אתה שומע ממנה

שכן אפילו יריאי שמים יוצאין בכך.

יש דברים[4] אומרים

שלא (אנטולינוס) התגייר אנטולינוס.

ויש דברים אומרים

שנתגייר אנטולינוס.

האגדה

1 ר' חזקיה ר' אבהו בשם ר' לעזר.

2 אם באין הן גירי צדק לעתיד לבוא

3 אנטולינוס בא בראש כולם.

4 מה את שמע מינה.

5 שראו אותו יוצא במנעל פחות ביום הכיפורים.

6 את שמע מינה

7 שכן אפי' יריאי שמים יוצאין בכך.

8 אית מילין אמרין

9 דלא (אנטולינוס) איתגייר אנטולינוס.

10 ואית מילין אמרין

11 שנתגייר אנטולינוס.

עיון קצר באגדה

לדעת ליברמן[6] חלו באגדה זו שיבושים:

א. יש למחוק את שורה מס' 4. 

ב. שורות 8-11 צריכות לבוא לפני שורות 5-7. 

להלן גירסת האגדה לפי הצעה זו:

ר' חזקיה ר' אבהו בשם ר' לעזר.

אם באין הן גירי צדק לעתיד לבוא

אנטולינוס בא בראש כולם.

אית מילין אמרין

דלא (אנטולינוס) איתגייר אנטולינוס.

ואית מילין אמרין

שנתגייר אנטולינוס.

שראו אותו יוצא במנעל פחות ביום הכיפורים.

את שמע מינה

שכן אפי' יריאי שמים יוצאין בכך.

המשנה אינה מזכירה את גורלם של גרי הצדק לעתיד לבוא. אולם רבי לעזר התייחס אליהם ואמר כי לכשגרי הצדק יבואו לעתיד לבוא,[7] אנטולינוס יבוא בראשם. האמירה משקפת הערכה רבה לאדם ואמונה כי התגייר.

על בסיס דבריו מתגלעת מחלוקת בשאלה אכן אנטונינוס התגייר.

לפי דיעה אחת אנטונינוס לא התגייר, והראיה לכך שנראה יוצא ביום הכיפורים במנעל.[8] אומנם המנעל היה קרוע, אך עדיין יצא בו. לפי הדעה השנייה הוא התגייר, והנימוק שניתן על ידי בעלי הדיעה האחרת נדחה, שכן אפילו 'יריאי שמים יוצאין בכך' כיוון שאינו נחשב למינעל שלם.[9]

לדעת ליברמן, אין לקבוע לפי המתואר כי אנטונינוס התגייר גיור שלם. לדבריו, הוא נהג כמו 'יראי שמים' שעזבו את העבודה הזרה והאמינו באל אחד, אך לא נתגיירו ליהדות. הם קיבלו על עצמם מצוות שבין אדם לחברו, אך לגבי המצוות שבין אדם למקום היו חלוקים בדעתם. ההוכחה לכאורה, שאנטונינוס התגייר מצויה רק בסיפור המתאר  שמל את עצמו.[10]



1 הכוונה לאנטונינוס הקיסר הרומי. לדעת אופנהיימר מדובר, כנראה, בקאראקלה (אופנהיימר, הגליל בתקופת המשנה, עמ' 64).  

[2] לדעת הפני משה על המקום יש למחוק שורה זו, וכן סבור ליברמן (יוונית ויוונות, עמ' 60).  

[3] סוקולוף ערך 'פחת' (ההסבר השני), עמ' 428; ליברמן, שם, שם.

[4] סוקולוף, ערך 'מילה', 'מילתה', 'מילין' (ההסבר השני), עמ' 305.

[5] במקור מצוטטת הגירסה המצויה בירושלמי במסכת מגילה.

[6] ליברמן, יוונית ויוונות, עמ' 60.

[7] בניגוד לפירוש הרגיל לדעת ליברמן אין לקבל את המילה 'אם' כמילת תנאי. לדבריו רבי אליעזר לא פקפק בחלקם של גרי הצדק בעולם הבא ולעתיד לבוא. ראו הסברו ביוונית ויוונות, עמ' 61 וכן הערה 100 שם.

[8] על האיסור בהליכה במנעל ביום הכיפורים ראו משנה, יומא פ"ח מ"א.

[9] ראו הפני משה על המקום.

[10] ליברמן, יוונית ויוונות, עמ' 60 – 62, במיוחד הערות 92, 95 ו-100.

 

סוגה

מימרה

מונחי דיון

בשם

את שמע מינה

חכמים

רבי חזקיה

רבי אבהו

רבי אלעזר

מושגים

עדי נוסח

ירושלמי, מגילה פ"א דף עב ט"ב/ה"י עמ' 754

ירושלמי, מגילה פ"ג דף עד ט"א/ה"א עמ' 764

מקבילות

ירושלמי, מגילה פ"א דף עב ט"ב/ה"י עמ' 754

ירושלמי, מגילה פ"ג דף עד ט"א/ה"א עמ' 764

מקצת עדי נוסח עקיפים

אור זרוע, הלכות יום הכיפורים סימן רעז ב[5]