אגדות התלמוד הירושלמי

הכהן שעמד בכל דור בראש הכוהנים, מעמד משפחתי סגור מתוך שבט לוי. הוא נבדל משאר הכוהנים בחובות ובזכויות, ואף בלבוש מפואר.[1] הוא נשא את חושן המשפט וענה למלכים כששאלו באורים ותומים. רק הוא בלבד רשאי היה להיכנס לקודש הקדשים ביום הכיפורים, ועליו הוטלה כל עבודה הקודש ביום זה. הוטלו עליו חומרות מיוחדות בעינייני אישות וטומאה.[2]

[1] מימי המלך יאשיהו ואילך ובזמן בית שני לא היה שמן המשחה, כי נגנז על ידי יאשיהו, ולכן היה הכהן הגדול מתחנך בלבישת שמונה בגדים, ארבעה בגדים יותר מכהן הדיוט (לפי פרוייקט השו"ת).

[2] אברמסקי, אנציקלופדיה עברית כ', עמ' 589 – 592.