|
עיון קצר באגדה
במשנה נכלל בלעם כאחד מארבעת ההדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא. האגדה מרחיבה את הסיפור המקראי על מותו של בלעם בן בעור, ונוספו בה מדרשים על חלק מהפסוק בתורה שמסר על הריגתו.
שני חלקים באגדה:
חלק א' – הסיפור (שורות 1 – 14)
בלעם נמצא במחנה מדין, כיוון שבא לקבל את שכרו על מותם של עשרים וארבעה אלף מבני ישראל. פנחס המצוי שם הוכיח אותו שלא קיים את דברי האל ואף לא את שביקש ממנו בלק מלך מואב, אלא את רצונו הוא שעשה. פנחס מוסיף שלא יקפח את שכרו. יש באמירה זו אירוניה, שכן בלעם בא לקבל ממלכי מדין שכר במובן ממון, וישראל משלמים לו שכר שונה, מותו על אשר גרם במעשיו. לאישוש הדבר מביא בעל האגדה את הפסוק 'וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם ... וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב' (במדבר ל"א ח'),
חלק ב' – מדרשים על הביטוי 'עַל חַלְלֵיהֶם' (שורות 15 – 23)
חלק זה מנותק מהחלק הקודם, שכן מובאים בו ארבעה מדרשים שונים אשר צורפו יחדיו.
א. במדרש מופיעה המילה 'כנגד' המציינת שוויון; הוא שווה ערך להם, לאלו שנהרגו, ולכן ייהרג אף הוא.
ב. המדרש אף הוא מתייחס לשוויון אלא שמושם בו הדגש על 'חַלְלֵיהֶם'. כפי שבחלליהם אין ממש אף הוא אין בו ממש, משמע דינו כדינם.
ג. מדרש זה יש בו משום קשר לחלק הראשון של האגדה, כיוון שהוא מציג את המשך הקשר בין פנחס ובין בלעם. בלעם שהיה קוסם ניסה להימלט על ידי ציפה באוויר, אך פנחס בעזרת הציץ מורידו לארץ.
ד. לפי מדרש זה הוא קיבל את שכרו השלם. לא גרעו ממנו כל חלק שהוא. המדרש תמוה, שכן נאמר בתורה כי הרגוהו, לכן לא מן הנמנע כי 'שכרו משלם לא קפחוהו' נאמר באירוניה, שכרו המלא הוא המוות.
אין באגדה משום הסבר מדוע לבלעם אין חלק לעולם הבא, אך ניתן להבין כי כל פעולותיו שהביאו למות עשרים וארבעה אלף מבני ישראל גרמו לכך.
|
