סימון האגדות בגמרא

עיון קצר באגדה

גויה שכרה חמר כדי שיביאה למקום בו תוכל לעבוד לאליל בעל פעור. לאחר שהשתחוותה לבעל פעור נוצרה תפנית מפתיעה בעלילת הסיפר, החמר היהודי מבקש ממנה לחכות עד שגם הוא יעבוד לפעור. הוא נכנס פנימה, עושה צרכיו ומנקה עצמו בחוטמו של פעור. סביר שכוונתו היתה ללעוג לדרך העבודה לאליל זה, אלא שכאן נוצרה שנית תפנית דרמטית. בעוד הציפייה כי בני המקום יענישהו הם שיבחו את דרך עבודתו, שכן זו הדרך הנאותה לעבוד לפעור.

בעל האגדה בנה את הסיפור על שני מעברים חדים: האחד בקשתו של החמר, שהיא מפתיעה, אך גם מעוררת חשש נוכח רצונו של היהודי לעבוד עבודה זרה. השני, השבח לו זכה החמר במקום לעונש כפי שצפוי היה. אפשר כי בנוסף ללעג רצה המספר להעביר מסר לפיו יש להתרחק מכל מקום עבודה זרה, שכן אף בלא כוונה עלולים לעבוד לה.