|
תרגום
מה עשו.
בנו להן כלים לשמירת זרעים[1] מבית הישימון עד הר השלג
והושיבו שם נשים מוכרות [מיני] חיטה.[2]
הושיבו את הזקינה מבחוץ
ואת הנערה מבפנים.
והיו ישראל אוכלין ושותין.
והיה אחד מהן יוצא לטייל בשוק ולוקח לו חפץ מן החנווני.
והיתה הזקינה מוכרת לו את החפץ בשוייו
והנערה אומרת לו.
[בא וטול לך בפחות.
כן ביום הראשון וכן ביום השני וכן ביום השלישי.
והיתה אומרת לו1].
מכאן והילך אתה כבן [בי?ת?] בית.
היכנס ובורר לך.
[וכיון שהיה נכנס1]
היה שם בקבוק[3] מלא יין
מן היין העמוני שהוא [קשה
והוא1] מפתה את הגוף לזנות.
והיה ריחו מפעפע.
ועדיין לא נאסר (יינן שלגוים): [יין נסך] על ישראל.
והיתה אומרת לו.
רצונך לשתות כוס יין.
והוא אומר לה. כן.
והיא נותנת לו והוא שותה.
וכיון שהיה שותה
היה היין בוער בו כארס[4] של נחש.
והוא אומר לה. הישמעי לי.
והיא אומרת לו. רצונך שאשמע לך.
והוא אומר. כן.
מיד היתה מוציאה לו דמות[5] של פעור מתוך חיקה שלה
והיתה אומרת לו.
השתחוה לזה ואני נשמעת לך.
והוא אומר לה. וכי לעבודה זרה אני משתחוה.
והיתה אומרת לו.
אין את משתחוה אלא במגלה עצמך לו.
זו היא שאמרו חכמים.
"הפוער עצמו לבעל פעור זו היא עבודתו.
והזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתו".
והיה שם צרצור מלא יין
מן היין העמוני שהוא קשה
שהוא מפתה את הגוף לזנות
והיה ריחו מפעפע.
ועדיין לא נאסר יין נסך על ישראל.
והיתה אומרת לו.
רצונך לשתות כוס יין.
והוא אומר. כן.
והיא נותנת לו והוא שותה.
כיון שהוא שותה היה היין בוער בו כארס של נחש.
והוא אומר לה. הישמעי לי.
והיתה אומרת לו.
הינזר מתורת משה ואני נשמעת לך.
זה הוא שכתוב
"המה באו בעל פעור וינזרו לבושת ויהיו שיקוצים כאהבם"
עד שנעשו שיקוצים לאביהם שבשמים.
אמר רבי אלעזר.
מה המסמר הזה אי איפשר לו לפרוש מן הדלת בלא עץ
כך אי איפשר לפרוש מן הפעור בלא נפשות.
|
האגדה
1 מה עשו.
2 בנו להן קנקלין מבית הישימון עד הר השלג
3 והושיבו שם נשים מוכרות [מיני] כיסנין.
4 הושיבו את הזקינה מבחוץ
5 ואת הנערה מבפנים.
6 והיו ישראל אוכלין ושותין.
7 והיה אחד מהן יוצא לטייל בשוק וליקח לו חפץ מן החנווני.
8 והיתה הזקינה מוכרת לו את החפץ בשוייו
9 והנערה אומרת לו.
10 [בא וטול לך בפחות.
11 כן ביום הראשון וכן ביום השני וכן ביום השלישי.
12 והיתה אומרת לו1].
13 מיכן והילך אתה כבן [בי?ת?] בית.
14 היכנס ובור לך.
15 [וכיון שהיה נכנס1]
16 היה שם צרצור מלא יין
17 מן היין העמוני שהוא [קשה
18 והוא1] מפתה את הגוף לזנות.
19 והיה ריחו מפעפע.
20 ואדיין לא נאסר (יינן שלגוים): [יין נסך] על יש'.
21 והיתה אומרת לו.
22 רצונך לשתות כוס יין.
23 והוא או' לה. הין.
24 והיא נותנת לו והוא שותה.
25 וכיון שהיה שותה
26 היה היין בוער בו ככריסה של חכינה.
27 והוא או' לה. הישמעי לי.
28 והיא אומרת לו. רצונך שאשמע לך.
29 והוא או'. הין.
30 מיד היתה מוציאה לו טפוס שלפעור מתוך חיקה שלה
31 והיתה אומרת לו.
32 השתחוה לזה ואני נשמעת לך.
33 והוא או' לה. וכי לע'ז אני משתחוה.
34 והיתה אומרת לו.
35 אין את משתחוה אלא במגלה עצמך לו.
36 זו היא שאמרו חכמ'.
37 "הפוער עצמו לבעל פעור זו היא עבודתו.
38 והזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתו".
39 והיה שם צרצור מלא יין
40 מן היין העמוני שהוא קשה
41 שהוא מפתה את הגוף לזנות
42 והיה ריחו מפעפע.
43 ואדיין לא נאסר יין נסך על יש'.
44 והיתה אומרת לו.
45 רצונך לשתות כוס יין.
46 והוא או'. הין.
47 והיא נותנת לו והוא שותה.
48 כיון שהוא שותה היה היין בוער בו ככריסה שלעכנא.
49 והוא או' לה. הישמעי לי.
50 והיתה אומרת לו.
51 הינזר מתורת משה ואני נשמעת לך.
52 הדא היא דכת'
53 "המה באו בעל פעור וינזרו לבושת ויהיו שיקוצים כאהבם"
54 עד שנעשו שיקוצים לאביהם שבשמים.
55 אמ' ר' לעזר.
56 מה המסמר הזה אי איפשר לו לפרוש מן הדלת בלא עץ
57 כך אי איפשר לפרוש מן הפעור בלא נפשות.
|
