סימון האגדות בגמרא

עיון קצר באגדה

בתוספתא נאמר 'ארבעה מלכים ירבעם ואחאב אחז ומנשה אין להם חלק לעולם הבא...'.[1]

לפי בעל האגדה אין לאחז חלק לעולם הבא כיוון שחטא בהכינו לעצמו כיסא בעזרה. במעשה זה הפגין התנשאות, כי הוא יֵשֵב בעזרה בעוד כל השאר יעמדו. יצירת מצב זה העצימה את מעמדו והעידה על גאוותו.

כדי לאשש את האמירה שאחז בנה כיסא בעזרה הובא הפסוק 'אֶת מיסך מוּסַךְ הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר בָּנוּ בַבַּיִת וְאֶת מְבוֹא הַמֶּלֶךְ...'. (מלכים ב ט"ז י"ח). עניינו של הפסוק בשינויים אותם ערך אחז בבית המקדש. הוא הסתיר את 'מוּסַךְ הַשַּׁבָּת' ואת 'מְבוֹא הַמֶּלֶךְ' מפני מלך אשור כדי שלא יחמדם ויקחם. 'מוּסַךְ הַשַּׁבָּת' הוא כנראה מעין סככה שנועדה להצל על המצויים בעזרה.[2] ראוי לציין כי בדפוס וניציאה מצוי פסוק אחר: 'ואת אולם הכסא אשר בנו בבית וגו'

בירושלמי[3] מובאת מחלוקת על עצם ישיבתם של מלכי בית דוד בעזרה, וכנראה, בעל האגדה נמנה עם האוסרים את ישיבתם.