סימון האגדות בגמרא

עיון קצר באגדה

בספר יהושע נאמר: 'וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ' (יהושע ו' כ"ו), אולם בימי אחאב בנה חיאל את יריחו '... וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת לְהַכְעִיס אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחֹה בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ ובשגיב וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן' (מלכים א' ט"ז ל"ג – ל"ד). באגדה התנאית[1] נבחנים שלושה היבטים הקשורים להפרת האיסור ולבניית יריחו מחדש.

היבט ראשון (שורות 1 – 5)

תמיהה על הקשר בין אחאב, אשר מלך על שבטי ישראל, לבין הפרת האיסור, שנעשתה בשטח בנימין על ידי חיאל מבית אל המצויה בתחום שבט יהודה.[2] השאלה שבבסיס התמיהה היא מדוע נזקף המעשה לחובתו של אחאב. התשובה לכך היא פתגם שגור מימי התנאים[3] 'מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב'. תפיסת העולם המובעת בפתגם היא ההשפעה שיש לזכאים או לחייבים על הזולת, ולכן מגלגלים את מעשהו של החוטא על החייב שבהשפעתו נעשה המעשה, ולחילופין, מעשה טוב מגלגלים על הזכאי שהשפיע על עשיית המעשה. לפי תפיסה זו מניחים כי ללא השפעת אחאב לא היה חיאל מפר את הצו ובונה את יריחו.

היבט שני (שורות 6 – 12)

תמיהה על התנהגותו של חיאל. המספר מניח כי בתחילה אולי חיאל לא היה מודע לחומרת העונש שיקבל, אך לאחר מות בכורו אבירם היה צריך להפסיק מיד את המשך בניית יריחו, שהרי עתה ידע מהו העונש שיוטל עליו. התשובה למעשיו התמוהים היא רדיפתו אחר הממון (שורה 10). אין באגדה הסבר לקשר בין בניית יריחו לבין ממון, אולם הקשר מובן מאליו. העיר ידועה הן כמקום איסטרטגי הן כמקום חקלאי פורה. ובנוסף היא משמשת כצומת מסחרי.[4] הרדיפה אחר ממון גורמת לקללה, במקום להרבות ממון הרודפים אחריו נופלים מטה מטה.

היבט שלישי (שורות 13 – 14)

בחלק זה של האגדה לא נמסרת התמיהה, אך ייתכן כי התשובה 'לקיים מה שנ' וכו'' רומזת לה. העונש שהוטל על חיאל מובן, אך מדוע הומתו בנין שלא חטאו. זו גזירת האל, וכל ההולך בדרכיו צריך היה להימנע מהמעשה. חיאל נגרר אחרי אחאב לעשות הרע בעיני האל, וכך הביא על עצמו ועל בניו את העונש הכבד.

מעשהו של חיאל ועונשו נזקפים לחובת אחאב כי בהשפעתו יצא לתרבות רעה.