אגדות התלמוד הירושלמי - הלכה א –זכות אבות? אגדה ג

הלכה א –זכות אבות?

אגדה ג – דף כז ט" ד /ה"א עמ' 1316

תרגום

רבי יודן בן חנן בשם רבי ברכיה.

אמר הקדוש ברוך הוא לישראל.

בניי.

אם ראיתם זכות אבות שמטה וזכות אימהות שנתמוטטה לכו והידבקו בחסד.

מה הטעם.

"כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה".

"כי ההרים ימושו" זה זכות אבות.

"והגבעות תמוטינה" זו זכות אימהות.

מכאן והלאה

"וחסדי מאיתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך י'י".

האגדה

1 ר' יודן בר חנן בשם ר' ברכיה.

2 אמ' הקדוש ברוך הוא ליש'.

3 בניי.

4 אם ראיתם זכות אבות שמטה וזכות אימהות שנתמוטטה לכו והידבקו בחסד.

5 מה טע'.

6 "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה".

7 "כי ההרים ימושו" זה זכות אבות.

8 "והגבעות תמוטינה" זו זכות אימהות.

9 מיכן והילך

10 "וחסדי מאיתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך י'י".

עיון קצר באגדה

האגדה מציעה דרך חלופית שתגן על העם במקום זכות האבות.[1]

רבי יודן בן חנן בשמו של רבי ברכיה דורש את הפסוק 'כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ יְהֹוָה' (ישעיהו נ"ד י'). לדבריו, אם תתבטל זכות האבות, היינו ההרים והגבעות תמוטנה, חסדו של האל עם העם לא ייבטל.

להבנתו, הדבקות בחסד הינה של האל ושל האדם, והיא התחליף לזכות האבות כדרכו של האל.

[1] באגדה הקודמת נמצאו ארבעה חכמים הסוברים כי החל משלהי הבית הראשון תמה זכות האבות.

סוגה

מימרה ומדרש

מונחי דיון

חכמים

מושגים