header2

כפרה

 שם פעולה שמשמעותו עשיית מעשה שעל ידיו יסולחו העוונות והחטאים.[1] מקור הפעל הוא הוא ממושג של כיסוי או של מְחִיָּה. באכדית כֻפֻרֻ משמעו שפשוף וכן משמש במשמעות של כפרת עוונות.[2] במקרא מופיע רק הפועל, ואילו בספרות חז"ל מופיע השם בצורתו זו.



[1] בן יהודה (כרך ה'), ערך 'כפר', עמ' 2499; ערך 'כפרה', עמ' 2501.

[2] בן יהודה, שם, שם, הערה 1; אדרת אברהם, מחורבן לתקומה עמ'  38 – 39.