העולם הנצחי שאחרי המוות.[1] במקרא אין עדות מפורשת לאמונה בעולם הבא, אך יש לכך רמזים, כמו בעלת האוב המעלה את רוחו של שמואל. בתקופת בית שני התפשטה האמונה, וידוע כי היתה לסלע מחלוקת בין הצדוקים לפרושים.[2] בתקופת חז"ל נתפס העולם הבא כניגודו של העולם הזה, של המציאות: 'רבי יעקב אומר העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין' (משנה, אבות פ"ד מט"ז); 'התם הכי קאמר דוד: אני אמרתי אך חשך ישופני לעולם הבא שהוא דומה ליום, עכשיו - העולם הזה שהוא דומה ללילה אור בעדני' (בבלי, פסחים ב ע"ב).
[1] בן יהודה (כרך ט'), ערך עולם, עמ' 4372.
[2] 'אלא אלו היו יודעין אבותינו שיש עולם אחר ויש תחיית המתים לא היו אומרים כך. עמדו ופירשו מן התורה ונפרצו מהם שתי פרצות צדוקים וביתוסין. צדוקים על שום צדוק ביתוסי על שום ביתוס. והיו משתמשין בכלי כסף וכלי זהב כל ימיהם. שלא היתה דעתן גסה עליהם אלא צדוקים אומרים מסורת הוא ביד פרושים שהן מצערין עצמן בעולם הזה ובעולם הבא אין להם כלום' (אבות דרבי נתן נוס"א, פרק ה ד"ה אנטיגנוס איש סוכו היו לו שני תלמידים).