header2

הלכה א – נשמר אדם מן העבירה

דף כז ט"ג /ה"א  עמ' 1314

תרגום

רבי  ירמיה אמר.

רבי שמואל בן רב יצחק שאל.

"צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת".

"חטאים תרדף רעה ואת צדיק' ישלם טוב".

"אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן".

"רגלי חסידיו ישמור ורשעים בחושך ידמו".

"כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון".

וגודרים גדר[1] ופורצים[2] פרצה.[3]

וכן היא.[4]

גודרים גדר ושוברים שער

אלא וכן היא.

רבי ירמיה בשם רבי שמואל בן רב יצחק.

שומר אדם את עצמו מן העבירה פעם ראשונה שנייה ושלישית.

מיכן והילך הקב'ה משמרו.

מה הטעם.

"הן כל אלה יפעל אל פעמיים שלש עם גבר".

אמר רבי זעירא.

ולאחור[5]  שלא ישוב לו.

ומה טעם.

''והחוט המשולש לא לעולם ינתק''

אין כתוב כאן אלא "לא במהרה ינתק".

אם הטרחת  עליו הוא מפסק.


1]סוקולוף, ערך 'סייג', עמ' 373.

[2] סוקולוף, ערך 'תריע', עמ' 592.

[3] סוקולוף, ערך 'תריע', עמ' 592.

 

 

 

האגדה

1   ר' ירמיה אמ'.

2   ר' שמואל בר רב יצחק בעה.

3   "צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת".

4   "חטאים תרדף רעה ואת צדיק' ישלם טוב".

5   "אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן".

6   "רגלי חסידיו ישמור ורשעים בחושך ידמו".

7   "כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון".

8   וסיגין סייגה ותרעין תריעה.

9   וכיני.

10 סייגין סייגה ותרעין תריעה.

11 אלא כיני.

12 ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק.

13 שומר אדם את עצמו מן העבירה פעם ראשונה שנייה ושלישית.

14 מיכן והילך הקב'ה משמרו.

15 מה טע'.

16 "הן כל אלה יפעל אל פעמיים שלש עם גבר".

17 אמ' ר' זעירא.

18 ובלחוד דלא יתיב ליה.

19 ומה טע'.

20 ''והחוט המשולש לא לעולם ינתק''

21 אין כת' כאן אלא "לא במהרה ינתק".

22 אין אטרחת עלוי הוא מפסק.

 

עיון קצר באגדה

האגדה מעלה שאלה בדבר עזרת האל לצדיק לשמור על צדיקותו, ולעומת זאת הרשע, אין האל מונע ממנו לחטוא ומעצים את רשעותו.

 

רבי ירמיה מביא בשמו של רבי שמואל ציטוט של חמישה פסוקים:

'צְדָקָה תִּצֹּר תָּם           דָּרֶךְ וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת' (משלי י"ג ו')

'חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה      וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב'(שם, שם, כ"א)

'אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ     וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן' (שם, ג' ל"ד),

'כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ       וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן' (שם, שם ל"ג),

'רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר       וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ (שמואל א' ב' ט').

עיון בפסוקים מבהיר כי הם מתבססים על הבחנה דיכוטומית בין התם לרשע, החוטא לצדיק, הלץ לעניו, החכם לכסיל והחסיד לרשע.

על הבחנה דיכוטומית זו נשאל בעזרת פתגם (עממי?) 'וסיגין סייגה ותרעין תריעה', וכי אין פרצות בגדר המאפשרות את מעבר החוטא לצד הצדיקים?

רבי שמואל בן רב יצחק מעגן את תשובתו בדרש הפסוק 'הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר' (איוב ל"ג כ"ט). אדם שומר עצמו מן העבירה פעם ראשונה שנייה ושלישית, ומכאן ואילך הקב'ה משמרו. עם זאת רבי זעירא מסייג דבריו בהסתמך על הפסוק '...וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק' (קהלת ד' י"ב). בפסוק כתוב 'לא במהרה ינתק', כלומר אפשרות הניתוק קיימת, אם ישוב האדם לחטוא.  

 

 

 
 

 

סוגה

מדרש, מימרה

מונחי דיון

כיני

אלא

בשם

מה טעמא

חכמים

רבי ירמיה

רבי שמואל בן רב יצחק

רבי זעירא

מושגים

הקב"ה

עדי נוסח

מקבילות

ירושלמי, פאה פ"א דף טז ט"ב\ה"א עמ' 85

ירושלמי, שבועות פ"א דף לג ט"ג\ה"ו עמ' 1344

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו