משניות פרק י'[1]
משנה א
ואילו שאין להם חלק לעולם הבא האומ' אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורס ר' עקיבה אומ' אף הקורא בספרים החיצונין והלוחש על המכה ואומ' כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני י'י רפאך אבא שאול או' אף ההוגה את השם באותותיו
משנה ב
שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להן חלק לעולם הבא שלשה מלכים ירבעם ואחאב ומנשה ר' יודה או' יש לו חלק לעולם הבא שנ' ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תפילתו וישבהו ירושלם למלכותו אמרו לו למלכותו השיבו לא השיבו לחיי העולם הבא וארבעה הדיוטות בלעם ודואג אחיתופל וגיחזי
משנה ג
דור המבול אין להן חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין שנ' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר אנשי סדום אין להן חלק לעולם הבא אבל עומדין בדין ר' נחמיה או' אלו ואלו אינן עומדין שנ' על כן לא יקומו רשעים במשפט והדור המבול וחטאים בעדת צדיקים אלו אנשי סדום אמרו לו בעדת צדיקים אינן עומדין עומדין הן בעדת רשעים
משנה ד (בתלמוד הירושלמי משנות ד' ו-ה' צורפו להלכה אחת)
דור המדבר אין להן חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין שנ' במדבר הזה יתמו ושם ימותו דברי ר' עקיבה ר' אליעזר או' עליהן הוא או' אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח
משנה ה (בתלמוד הירושלמי משנות ד' ו-ה' צורפו להלכה אחת)
עדת קרח אינה עתידה לעלות שנ' ותכס עליהן הארץ ויאבדו מתוך הקהל דב' ר' עקיבה ר' אליעזר או' עליהן הוא או' י'י ממית ומחייה מוריד שאול ויעל
משנה ו
עשרת השבטים אינן עתידין לחזור שנ' וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה מה היום הולך ואינו חוזר אף הן הולכין ואינן חוזרין דברי ר' עקיבה ר' אליעזר אומ' מה היום מאפיל ומאיר אף הן שהיא אפילה להן עתידה לאור להן
משנה ז
אנשי עיר הנידחת יצאו אנשים בני בליעל מקרביך וידיחו את יושבי עירם לאמר הא אינן נהרגין עד שיהו מדיחה מאותה העיר ומאותו השבט עד שיודח רובה עד שידיחוהא אנשים הידיחוהא נשים או קטנים או שהודח מעוטה או שהיו מדיחיה מחוצה לה הרי אילו כיחידים צריכים שני עדים והתריא לכל אחד ואחד זה חומר ביחידים מבמרובין שהיחידין בסקילה לפיכך ממונן פלט והמרובים בסייף לפיכך ממונן אבד
משנה ח
הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב החמרת הגמלת העוברת ממקום למקום הרי אילו מצילין אותן החרם אותה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב מיכן אמרו ניכסי צדיקים שבתוכה אובדין ושבחוצה לה פליטין ושלרשעין בין מתוכה ובין מחוצה לה אובדין
משנה ט (בתלמוד הירושלמי משנות ט', י' וי"א צורפו להלכה אחת)
ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחבה אם אין לה רחב עושין לה רחוב היה רחובה חוצה לה כונסין אותו לתוכה שנ' אל תוך רחובה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה שללה לא שלל שמים מכן אמרו ההקדישות שבתוכה יפדו ותרומות יירקבו ומעשר שיני וכיתבי הקודש ייגניזו
משנה י (בתלמוד הירושלמי משנות ט', י' וי"א צורפו להלכה אחת)
כליל לי'י אליך אמ'ר רבי שמעון אם אתה עושה דין בעיר הנידחת מעלה אני עליך כאילו את מעלה עליה עולה כליל לפניי והיתה תל עולם לא תבנה עוד לא תעשה אפילו גנות ופרדסים דברי ר' יוסה הגלילי ר' עקיבה או' לא תבנה עוד ליכמות שהיית אינה נבנת אבל נעשת היא גנות ופרדסים
משנה יא (בתלמוד הירושלמי משנות ט', י' וי"א צורפו להלכה אחת)
לא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב י'י מחרון אפו כל זמן שהרשעים בעולם חרון אף בעולם אבדו רשעים מן העולם ניסתלק חרון אף מן העולם