משניות פרק ז[1]
משנה א
ארבע מיתות נימסרו לבית דין סקילה שריפה הרג וחנק ר' שמעון אומ' שריפה סקילה חנק והרג זו מצות הניסקלים
משנה ב
מצות הנשרפים היו משקעים אתו בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודרין לקשה לתוך הרכה וכורך על צוארו זה מושך אצלו וזה מושך אצלו שהוא פותח את פיו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו ר' יהודה או' אף הוא אם מת בידם לא היו מקיימין בו מצות שריפה אלא פותחין את פיו בצבת שלא בטובתו ומדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו אמ'ר אליעזר בר צדוק מעשה בבת כהן שזינת והקיפוהא חבילי זמורות ושרפוה אמרו לו מפני שלא היה בית דין שבאותה שעה בקי
משנה ג
מצות הנהרגים היו מתיזים את ראשו בסייף כדרך שהמלכות עושה ר' יהודה אומ' ניוול הוא זה אלא מניח את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ אמרו לו אין מיתה מנוולת מזו
משנה ד
מצות הנחנקין היו משקעים אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודרין קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שנפשו יוצא
משנה ה
ואילו הן הנסקלים הבא על האם ועל אשת אב ועל הכלה הבא על הזכור ועל הבהמה והאשה ה
מביאה את הבהמה והמגדף והעובד עבודה זרה והנותן מזרעו למולך ובעל אוב וידעוני והמחלל את השבת והמקלל אביו ואמו והבא על נערה מאורסה והמסית והמדיח והמכשף ובן סורר ומורה
משנה ו (משנות ו' ז' וח' צורפו יחדיו להלכה אחת בתלמוד הירושלמי)
הבא על האם חייב עליה משם האב ומשם אשת אב ר' יהודה אומ' אינו חייב אלא משם האם בלבד
משנה ז (משנות ו' ז' וח' צורפו יחדיו להלכה אחת בתלמוד הירושלמי)
הבא על אשת אב חייב עליה משם אשת אב ומשם אשת איש בין בחיי אביו ובין לאחר מיתת אביו בין מן הארוסין ובין מן הנשואין
משנה ח (משנות ו' ז' וח' צורפו יחדיו להלכה אחת בתלמוד הירושלמי)
הבא על כלתו חייב עליה משם כלתו ומשם אשת איש בין בחיי בנו ובין לאחר מיתת בנו בין מן הארוסין בין מן הנשואין:
משנה ט
הבא על הזכור ועל הבהמה והאשה המביאה את הבהמה אם אדם חטא מה חטאת הבהמה אלא לפי שבאת לאדן תקלה על ידיה לפיכך אמ' הכתוב תיסקל דבר אחר שלא תהא הבהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שניסקל איש פל' על ידיה
משנה י
המגדף אינו חייב עד שיפרש את השם אמ'ר יהושע בן קרחה בכל יום דנין את העדים בכינוי יכה יוסה את יוסה ניגמר הדין לא היו הורגים בכינוי אלא מוציאין את כל האדם לחוץ ומשיירין את הגדול שבהן ואומרין לו אמור מה ששמעת בפירוש והוא אומ' והדיינין עומדין על רגליהן וקורעין ולא מאחים והשני אומ' אף אני כמוהו והשלישי אומ' אף אני כמוהו
משנה יא (משנות י"א וי"ב צורפו יחדיו להלכה אחת בתלמוד הירושלמי)
העובד עבודה זרה אחד העובד ואחד המזבח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחוה והמקבלו עליו לאלוה והאומר לו אילי אתה
משנה יב (משנות י"א וי"ב צורפו יחדיו להלכה אחת בתלמוד הירושלמי)
אבל המגפף והמנשק והמכבד והמרבץ המרחיץ הסך המלביש והמנעיל עובר בלא תעשה הנודר בשמו ומקיים בשמו עובר בלא תעשה הפוער עצמו לבעל פעור זו היא עבודתו הזורק אבן במרקוליס זו היא עבודתו
משנה יג
הנותן מזרעו למולך אינו חייב עד שימסור למולך ויעביר באש העביר באש ולא מסר למולך אינו חייב עד שימסור למולך ויעביר באש ובעל אוב זה הפיתום והמדבר משיחיו וידעוני המדבר בפיו הרי אילו בסקילה והנישאל בהם באזהרה
משנה יד (משנות י"ד וי"ה צורפו יחדיו להלכה אחת בתלמוד הירושלמי)
המחלל את השבת בדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת והמקלל אביו ואמו אינו חייב עד שיקללם בשם קיללם בשם קיללן בכינוי ר' מאיר מחייב וחכ' פוטרין
משנה יה (משנות י"ד וי"ה צורפו יחדיו להלכה אחת בתלמוד הירושלמי)
הבא על נערה מאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסה בבית אביה באו עליה שנים הראשון בסקילה והשני בחנק
משנה יו (משנות י"ו י"ז וי"ח צורפו יחדיו להלכה אחת בתלמוד הירושלמי)
המסית זו הדיוט והמסית את ההדיוט אמ' יש ייראה במקום פל' כך אוכלת כך שותה כך המטיבה כך מריעה כל חייבו מיתות שבתורה אין מכמונין עליהן חוץ מזו אמ' לשנים והן עדיו מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו
משנה יז (משנות י"ו י"ז וי"ח צורפו יחדיו להלכה אחת בתלמוד הירושלמי)
אמ' לאחד והוא או' לו יש לי חבירין רוצין בכך אם היה ערום אינו יכול לדבר בפניהן אלא מכמינם לאחורי הגדר והוא או' לו אמור מה שאמרתה לי ביחוד והוא והלה או' לו האך נניח את אדינו שבשמים ונלך ונעבוד עצים ואבנים אם חזר בו מוטב ואם אמ' כך היא חובתינו וכן יפה לנו העומדים מאחורי הגדר מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו
משנה יח (משנות י"ו י"ז וי"ח צורפו יחדיו להלכה אחת בתלמוד הירושלמי)
האומר אעבוד אלך ואעבוד נלך ונעבוד אזבח אלך ואזבח נלך ונזבח אקטר אלך ואקטר נלך ונקטר אנסך אלך ואנסך נלך וננסך אשתחווה אלך ואשתחווה נלך ונשתחוה המדיח זה הוא האומ' נלך ונעבוד עבודה זרה
משנה יט
המכשף העושה מעשה לא האוחז את העיניים ר' עקיבא או' משם רבי יהושע שנים לוקטים קישואים אחד לוקט פטור ואחד מלקט חייב העושה מעשה חייב והאוחז את העיניים פטור