עיון קצר באגדה

ההלכה קובעת כי בהוצאה להורג בשריפה על מנת לפתוח את פיו של הנידון למוות כורכים סודר סביב צווארו. בעל הסוגיה מסביר כי כרכו סודר רך בתוך סודר קשה כדי שהנידון למות לא ימות בחנק אלא בשריפה.

לאישוש העובדה כי כריכת הסודר הרך מגנה מפני אפשרות חנק על ידי הסודר הקשה  מביא בעל הסוגיא הוכחה ממעשה חזקיה  'וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ סָתַם אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה מַּעְרָבָה לְעִיר דָּוִיד וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ'.[1]

בסיפור המקראי לא נמסר במה סתם חזקיהו את מוצא מימי הגיחון, לפי בעל האגדה הוא סתם בעצים דקים לפני שהוסיף בחומר קשה, שכן אין קשה עומד בפני הקשה (המים). מסיבה זו בחנק כורכין סודר רך ראשונה המגן מפני החנק האפשרי בסודר הקשה.[2]