היינו מילולית, וזה הוא ; הצורה היא שיבוש של המונח 'אהנו'[1]. מונח מציע קושיות על מה שנאמר בסוגיה קודם לכן. לעיתים מציע בניחותא קביעה שצוינה קודם לכן, במובן 'הדא היא'[2]. [1] מוסקוביץ, הטרמינולוגיה, עמ' 27 הערה 4. [2] מוסקוביץ, הטרמינולוגיה, עמ' 27 – 29.
