|
עיון קצר באגדה
בסיפור מוצגות שתי תפיסות עולם בנוגע לדין חקירת העדים: האחת, יש בה משום התנגדות להשתעבדות לפורמאליות המשפטית בכל מקרה, והשנייה, מבטאת חשש מאי קיום חקירת עדים כנדרש.
את התפיסה הראשונה מביע רבי יצחק בהציגומצב קיצוני. בטבריה היה מקרה בו ראו עדים ליסטים ידוע בעת מעשה הרצח וקראו 'כדון קטול כדון קטל'.[1] לעמדתו של רבי יצחק, עדות העדים אינה מותירה מקום לשאלות הפורמליות של חקירה ודרישה במקרה זה. נראה כי אין בדבריו יציאה כללית כנגד הפורמליות המשפטית אלא במקרים מיוחדים.
התפיסה השנייה מובעת על ידי רבי אסי המשיב לרבי יצחק תשובה פורמאלית שהקביעה ההלכתית הינה כי 'כל זמן שאלו העדים יכולין להזדמם על אותה עדות אין[2] ההורג נהרג'. משמע כל זמן שאין יכולת להזים את עדות העדים אין אפשרות להרוג את הרוצח,[3] ומסיבה זו יש להקפיד על שבע חקירות בית הדין. אפשר שרבי אחא סבור כי קבלת דברי רבי יצחק עלולה ליצור בעיה אחרת, אולי בעצם ההגדרה מהו מקרה יוצא דופן, ואפשר שיש בבסיס דבריו התנגדות לעונש מוות.
[1] בעד הנוסח [אוסף מאיר בניהו, ירושלים (תרביץ מ"ו, עמ' 41 – 42) ] במקום 'ר' יצחק מקשי לה. הוון תפיסין בחד ליסטיס דטיבריא' נכתב 'ר' יצחק מקשי הוון תפיסה בחד בדה אלסים דטבריה...'. ליברמן מבאר "אילסיס של טבריה" כמקום הסמוך לבית המדרש (ראו מאמרו 'על קטע הירושלמי', תרביץ מ"ו, עמ' 91-92) בעוד שבמאמר אחר הוא מבאר מושג זה כמקום תעשיית זכוכית (תרביץ שנה ג' עמ' 208 הערה 7). מכל מקום בשני המקומות מצוי קהל וביניהם העדים האומרים 'כדון קטול כדון קטל', ולכן יש לתהות על הצורך בחקירה של זמן וחקירה של מקום.
[2] ליברמן, הערות על קטע ירושלמי, עמ' 92. בכ"י ליידן בהוצאת האקדמיה מצויה המילה בסימן של תמיהה.
[3] ליברמן (שם עמ' 92) קורא את המילה אין שבמשפט "כל זמן שאילו העדים יכולין להזדמם על אותה עדות !אין! ההורג נהרג" כ"אוף" במשמעות "גם" כלומר כל זמן שלא ניתן להזים את העדים גם ההורג אינו נהרג.
|
