header2

הלכה ג – דיוק במתן עדות

אגדה א - הדף כב ט"ד עמ' 1290

תרגום

"אחד אומר. בשניים בחודש" כול'.

עד היכן[1].

רבי יסא בשם רבי יוחנן.

עד רוב החודש.

אמר רבי יוחנן.

כגון העירוניים הללו.

וחכמים אומרים.

אינן כלום.


[1] במובן 'עד מתי'.

 

 

האגדה

1 "אחד או'. בשנים בחודש" כול'.

2 עד היכא.

3 ר' יסא בשם ר' יוחנן.

4 עד רוב החודש.

5 אמ' ר' יוחנן.

6 כגון העירנין הללו.

7 וחכמ' אומ'.

8 אינן כלום.

עיון קצר באגדה

המשנה דנה בסתירה בין עדות העדים על היום בחודש[1], ומימרת רבי יסא בשם רבי יוחנן 'עד רוב החודש' קובעת כי אם טועים העדים עד רוב החודש, כלומר עד מחציתו[2], אין פוסלים את עדותם.

מימרתו של רבי יוחנן 'כגון העירנין הללו'[3] מהווה דוגמא לאלו שאינם יודעים על החודש ומועדיו.  וחכמים אף מוסיפים על אותה אוכלוסייה ואומרים כי הנמנים עליה אינם יודעים כלום.

שתי המימרות קשות, הן בהבנת מהו 'עירנין'[4] הן בקישור בין שתי המימרות. הפרשנות הקלאסית מצויה במחלוקת; קורבן העדה הגיה את הכתוב[5] ויצר אבחנה בין בני הכרכים לבני הכפרים, ובכך ביקורתו על בני הכפרים חריפה יותר. עם זאת הציע גם אפשרות לפיה יש מחלוקת בין רבי יוחנן לבין חכמים המבטלים את העדות, אם היתה טעות במתן התאריך. הפני משה הותיר את הנוסח כפי שהוא וכלל בביקורתו את כולם כאחד[6].

בעד הנוסח הגירסה שונה: 'אמ' ר' יוחנן כגון העירונין האלו אינן כלום'[7], כלומר שתי המימרות צורפו למימרה אחת הנאמרת בשמו של רבי יוחנן. הנוסח משקף את הערכתו השלילית של רבי יוחנן כלפי ה'עירנין' ומדגיש את גם את אי ידיעתם בכלל. תמיכה ברעיון ניתנת על ידי ליברמן שמגיה את הכתוב בירושלמי 'דלית אינון חכמין כלום'[8], וכך קושר גם הוא את האמירה לאותה אוכלוסייה[9].


[1] משנה, סנהדרין פ"ה מ"ג: 'אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה בחדש עדותן קיימת שזה יודע בעבורו של חדש וזה אינו יודע בעבורו של חדש אחד אומר בשלשה ואחד אומר בחמשה עדותן בטלה...'.

[2] לפי הבבלי, רובו של חדש הוא ששה עשר יום (סנהדרין יג ע"א). 

[3] עירוני משמעו בן כפר או בן עיירה קטנה (יחזקאל קוטשר, מילים ותולדותיהן, עמ' 19).

[4] אפשר כי מדובר בעירוניים, אפשר כי מדובר בסוג של נכסים, אפשר כי מדובר עדים גרידא או עדים בבית דין. ראו ליברמן, קטע לשל ירושלמי, עמ' 93.

[5] 'ה"ג כגון עירנין הללו אבל בני כרכים אמרו חכמים אינן כלום' (קורבן העדה על אתר).

[6] קשה להסביר את חוסר הידע שלהם רוב החודש אלא בדרך זו. הרי על פי המתואר במקומות שונים בספרות התלמוד הם באו לכרכים כדי לסחור עם אנשי המקום.

[7] עסיס, קטע של ירושלמי, תרביץ מ"ו, עמ' 54.

[8] ליברמן, מחקרים בתורת א"י, תיקוני הירושלמי ה, עמ' 196.

[9] עם זאת פרשנותו של ליברמן שם קשה בעיני עסיס. ראו עסיס, קטע של הירושלמי, תרביץ מ"ו, עמ' 54 – 55 הערות לשורה 5.

 

 
 

 

סוגה

מימרה

 

מונחי דיון

בשם

חכמים

רבי יסא

רבי יוחנן

מושגים

עדי נוסח

אוסף מאיר בניהו, ירושלים (תרביץ מ"ו, עמ' 54)  

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו