header2

משניות פרק ה[1] 

משנה א

היו בודקין אותן בשבע חקירות באי זה שבוע באי זו שנה באי זה חודש כמה בחדש באי זה יום באי זו שעה ובאי זה מקום רבי יוסה או' אף באי זה יום ובאי זו שעה ובאי זה מקום מכירין אתם אותו והיתרתם בו העובד עבודה זרה את מה עבד ובמה עבד

משנה ב

כל המרבה בבדיקות הרי זה משתביח מעשה שבדק בן זכי בעוקצי תאינים ומה בין חקירות לבדיקות אלא שבחקירות אמ' אחד איני יודיע ושנים אמ' אין יודעין עדותן בטלה ובבדיקות אומ' אחד איני יודיע ושנים אומ' אין יודעין עדותן קיימת אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שהן מכחישים זה את זה עדותן בטילה

משנה ג

אחד או' בשנים בחדש ואחד או' בשלושה עדותן קיימת שזה ידע עיבורו שלחדש וזה לא ידע אחד אמ' בשלשה ואחד או' בחמשה עדותן בטילה אחד או' בשתי שעות ואחד אומ' בשלשה עדותן קיימת אחד אומ' בשלושה ואחד או' בחמש עדותן בטלה ר' יהודה או' קיימת אחד או' בחמש ואחד או' בשבוע עדותן בטילה שבחמש החמה במזרח ובשבע החמה במערב

משנה ד

היו מכניסין את השיני ובודקין אותו נימצאו דבריהן מכוונין פותחין בזכות אמ' אחד מן העדים יש לי ללמד עליו חובה משתקין אותו אמ' אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות מעלין ומושיבין אותו עמהן ולא היה יורד משם כל היום אם יש ממש בדבריו שומעין לו אפילו אמ' יש לי ללמד על עצמו זכות שומעין לו ובלבד שיהא ממש בדבריו

משנה ה (בתלמוד הירושלמי צורפו משנות ה' ו' וז' למשנה אחת)

אם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו מעבירין דינו למחר ומזדווגין זוגות זוגות וממעטין במאכל ולא היו שותין יין כל היום ונושאין ונותנין בדבר כל הלילה ולמחרת משכימין ובאין לבית הדין והמזכה אמ' אני הוא מזכה ומזכה אני במקומי והמחייב או' אני הוא החייב ומחייב אני במקומי המלמד חובה מלמד זכות אבל המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה ואם תעו בדבר סופרי דיינין מזכירין אותן

משנה ו (בתלמוד הירושלמי צורפו משנות ה' ו' וז' למשנה אחת)

אם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו עומדין על המיניין שנים עשר מזכין ואחד עשר מחייבין זכיי שנים עשר מחייבין ואחד עשר מזכין אפילו עשרים ושנים מזכין ומחייבין ואחד אומ' איני יודיע יוסיפו הדיינים

משנה ז (בתלמוד הירושלמי צורפו משנות ה' ו' וז' למשנה אחת)

עד כמה מוסיפין שנים שנים עד שבעים ואחד שלשים וששה מזכים ושלשים וחמשה מחייבין זכו שלשים וששה מחייבין ושלשים וחמשה מזכין דיינין אלו כנגד אלו עד שיראה אחד מן המחייבין את דברי מזכים



[1] על פי כ"י קויפמן.