גזל לקיחת דבר מבעליו בכוח הזרוע; הגזלן הוא מי שדרכו לגזול[1]. הוא עובר בלא תעשה, שנאמר 'לא תגזול' (ויקרא י"ט י"ג). יחסם של חכמים לגזל היה מחמיר, ומימרת רבי יוחנן משקפת זאת: 'כל מי שהוא גוזל את חבירו שוה פרוטה מעלין עליו כאלו הוא הורגו'[2]. חכמים [1] בן יהודה (כרך שני), ערך 'גזל', עמ' 735. [2] ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אחרי מות פרשה כב.
