מילולית כזאת; ברוב המקומות מתקשר לאמור לפניו או בהקשר אליו בצורות שונות, כגון המחשה, הסתייגות, סתירה או איזכור תוכן כלשהו. המונח פותח לעיתים סיפור שעניינו הלכה, ובפתיחה מסופר על מה שקרה לאדם אחר, כאשר בהמשך תבוא תגובה של אדם אחר למסופר. המגיב אחרון קובע בדבריו את הדין[1].
