עיון קצר באגדה

הסיפור דומה לסיפור הקודם אולם ארבעה פרטים בו שונים:

א. האמורא שהגיע לדין הוא אחר.

ב. בסיפור הקודם הסכסוך הוא על ריחיים, ואילו כאן על עסקי בתים. 

ג. בסיפור זה הובאו עדים לאחר גמר הדין, ואילו בסיפור הקודם הובאה ראייה.  

ד. בסיפור הקודם ענה רבי יוחנן על השאלה באופן ענייני, ואילו באגדה זו הגיב בתמיהה או בנזיפה על שאלתו של רבי אלעזר.

מתגובת רבי יוחנן ניתן להסיק כי הסדר הכרונלוגי שסופר תואם לסדר במציאות, וכן שמבחינה משפטית יש זהות בין המקרים, לכן ענה אותה התשובה 'כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין'.

תמוה מדוע לא הבחין רבי אלעזר בזהות המקרים ופנה שוב לרבי יוחנן.

בעל הסוגיה מציע הסבר: 'ולמה תרין עובדין. ר' לוי לא איתעביד ליה גזר דין. ר' אמבכיס איתעביד ליה גזר דין.' כלומר, רבי לוי הביא את הראייה לפני גזר הדין, ואילו רבי אמבכיס לאחר ביצוע גזר הדין. שיירי קרבן (על הדף) מתרץ שהיו לרבי אלעזר ספקות אם ההלכה היא כתנא קמא או כרבן שמעון בן גמליאל. אפשר כי סבר שיש שוני בין מטלטלין ובין נכסי דלא ניידי.