עיון קצר באגדה
הכותי אמר את דבריו במטרה לפגוע ברבם של היהודים, והביא לשם כך את חוק המלך 'שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ...' (דברים י"ז ט"ו) והדגיש את המילה 'תָּשִֹים' תוך התעלמות מהמשכו של הפסוק. ניתן להניח כי לעג לכך שהעם בוחר את מלכו ולא האלהים בוחר אותו, במילים אחרות, אין המנהיג בחירו של האל.
אפשר שכוונתו של הכותי לפגוע במעמד החכמים או במעמד הנשיא[1]. ואפשר שהרקע לדבריו הוא מערכת יחסים בעייתית בין היהודים לכותים בקיסריה, שם שימש רבי חזקיה בתפקידו[2].
[1] בדבריו הוא מציין כי הם אינם בחירי האל כדוגמת הכוהן הגדול השומרוני. מספר פרשנים על המקום מנסים לפרש את דבריו כביקורת על הנשיא לאור מיקומו של הסיפור.
[2] על הכותים בשפלת והחוף ועל מערכת היחסים בינם לבין היהודים ראו אלון גדליה, תולדות היהודים בא"י בתקופת המשנה והתלמוד ב', עמ' 249 – 251. בעמ' 251 הוא מצטט דין ודברים בין "כותייא דקיסרי" לבין רבי אבהו. הכותים אמרו לו: 'אבותיכם היו מסתפקין משלנו, אתם מפני מה אינכם מסתפקין ממנו. אמר להם אבותיכם לא קילקלו מעשיהם אתם קלקלתם מעשיכם' (ירושלמי, עבודה זרה פ"ה מד ט"ד\ה"ד).
|