header2

הלכה ו – זכויותיו וחובותיו של מלך

אגדה טז – דוד המלך כמשענת להלכות דף כ ט"ג עמ' 1278

תרגום


 

 

האגדה

"לא ירבה לו סוסים אלא כדי מרכבתו".

2  על שם "ויעקר דוד את כל הרכב" וגו'.

 


עיון קצר באגדה

המדרש האנונימי מוסר את המקור להלכה 'לא ירבה לו סוסים'. הוא מתבסס על הפסוק 'וַיִּלְכֹּד דָּוִד מִמֶּנּוּ אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת פָּרָשִׁים וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב' (שמואל ב' ח' ד').

לפי פשוטו של מקרא לאחר ניצחונותיו על הפלישתים, על מואב ועל הדדעזר בן רחוב מלך צובה, עיקר דוד את הסוסים. אפשר שדוד עשה זאת מחישובים צבאיים כדי למנוע מאויביו להעזר ברכב הרב בעתיד. לעצמו הותיר מאה רכב.

המדרש רחוק מפשוטו של מקרא[1].



[1] חלק ניכר מהפרשנים המסורתיים על הפסוק הנזכר מציינים את הקשר בין מעשהו של דוד לבין האיסור הנזכר במשנה. בתלמוד הבבלי העוסק בפירוש המשנה המדרש אינו נזכר. 



 

סוגה

מדרש


מונחי דיון

על שם 

חכמים

מושגים

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו