header2

הלכה ד –זכויותיו וחובותיו של מלך

אגדה ו – דוד המלך כמשענת להלכות דף כ ט"ב  עמ' 1277

תרגום

יש שונים מקור תנאי.

הנשים מהלכות תחילה והאנשים אחריהם.

יש שונים מקור תנאי.

אנשים תחילה והנשים אחריהם.

מי שאמר הנשים תחילה.

שהן גרמו מיתה לעולם.

מי שאמר האנשים תחילה.

מפני כבוד בנות יש' שלא יהו מביטין בנשים.

והרי כתוב "והמלך דוד הולך אחרי המיטה".

אמרו. לא היה דבר אלא לפייס.

מי (מה) [1] שהיה מפייס לנשים היה מפייס   לגברים

ומי (ומה)[2] שהיה מפייס לגברים היה מפייס  לנשים

האגדה

1   אית תניי תני.

2   הנשים מהלכות תחילה והאנשים אחריהם.

3   ואית תניי תני.

4   אנשים תחילה והנשים אחריהם.

5   מאן דמר הנשים תחילה.

6   שהן גרמו מיתה לעולם.

7   מאן דמ' האנשים תחילה.

8   מפני כבוד בנות יש' שלא יהו מביטין בנשים.

9   והכת' "והמלך דוד הולך אחרי המיטה".

10 אמרו. לא היה דבר אלא לפייס.

11 מאן דהוה מפייס לנשייא הוה מפייס לגובריא

12 ומאן דהוה מפייס לגובר[י]א הוה מפייס לנשייא.

עיון קצר באגדה

במשנה מובאת מחלוקת בשאלה אם יוצא המלך ללוות את קרובו המת למקום קבורתו: 'מת לו מת אינו יוצא מפתח פלטרין שלו רבי יהודה אומר אם רוצה לצאת אחר המטה יוצא שכן מצינו בדוד שיצא אחר מטתו של אבנר שנאמר והמלך דוד הולך אחר המטה אמרו לו לא היה הדבר אלא לפייס את העם ...' (משנה, סנהדרין פ"ב מ"ג). לדעת תנא קמא המלך אינו מלווה, ואילו רבי יהודה טוען שהוא מלווה את המת, ולראיה מזכיר את יציאתו של דוד אחר מיטתו של אבנר[4]. החכמים טוענים שדוד עשה כן כי חפץ לפייס את העם ולהבהיר כי הריגת אבנר נעשתה בניגוד לרצונו. מכאן שאין להסיק כי מלך מלווה את מיטת המת.

המשנה מהווה רקע למחלוקת תנאים נוספת בדבר הדרך שעל גברים ונשים ללוות את המת לקבורה. אין מחלוקת על כך שליווי המת מתקיים על ידי שני המינים, המחלוקת היא האם נשים הולכות לפני הארון, וגברים אחריו או להיפך[5]. הסובר שנשים הולכות לפני הארון מבקש להביא ראיה לדבריו מהתנהגותו של דוד, הוא הלך אחר הארון מכאן שנשים הולכות לפניו. החולקים טוענים כי אין ללמוד מהתנהגות דוד כיוון שהיתה יוצאת דופן.

למימרות  נימוקים הגותיים לשתי הדיעות שהוזכרו לעיל, לכן הובא הקטע כאגדה.

הנימוק ההגותי לסוברים כי נשים הולכות לפני הארון הוא מפני "שהן גרמו מיתה לעולם"; אֵם הנשים חווה פיתתה את אדם לאכול מפרי עץ הדעת ובכך הביאה לגירושם מגן עדן ולמותם של בני האדם[6]. הנשים הצועדות לפני הארון מצהירות בדרך זו כי באשמתם מת המת. נימוקם של הסוברים כי נשים הולכות אחרי הארון הוא "מפני כבוד בנות יש' שלא יהו מביטין בנשים"; דהיינו כדי לשמור על כבודן לבל יהיו הגברים מביטים בנשים, וייתכן שבעקיפין גם למנוע חטא מהגברים המביטים בנשים. אפשר שגם בעלי הנימוק המוסרי סברו כי עקרונית צריכות הנשים ללכת לפני הארון בגלל שגרמו למיתה בעולם, אך הם מדגישים את המציאות בהווה, חשש שמא הליכתן לפני הארון תגרום לחוסר צניעות.

לאור הנימוקים נתפסת הליכתו של דוד המלך אחר ארונו של אבנר כ'מפייסת' את הגברים ואת הנשים, כיוון שהוא עובר בין ההולכים לפני הארון ובין ההולכים אחריו, וכך מפריד בין הנשים לגברים[7].



[1] ליברמן, הירושלמי כפשוטו, עמ' כג. 

[2] ליברמן, שם, שם.

[3] לשורות 5 – 6 בלבד.

[4] שמואל ב' ג' ל"א. 

[5] בבבלי המחלוקת אינה אנונימית, אלא מתקיימת בין רבי יהודה והחכמים כבמשנה, וכן עוסקת במנהג הנשים בלבד (בבלי, סנהדרין כ ע"א).  

[6] ראו בראשית פרק ג', במיוחד בסופו פסוקים 22 – 24. 

[7] הליכתו אחר הארון כמצוין בפסוק אין בה כדי להעיד על הנוהג הקבוע. אם הגברים הולכים לפני הארון הוא עבר ללכת אחריו כדי לפייס את הנשים. אם הגברים הולכים אחר הארון הוא עבר לפניו ופייס את הנשים וחזר למקומו אחר הארון. 



 

סוגה

מימרה, מדרש

מונחי דיון

אית תניי תני

מאן ד(א)מר  

והכתיב

חכמים

מושגים

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

בבלי, סנהדרין כ ע"א

בראשית רבה (אלבק), פי"ז כ"א, עמ' 159[3]

מקצת עדי נוסח עקיפים

רבינו חננאל, בבלי סנהדרין כא ע"א ד"ה וימשחהו ה' לנגיד

תוספות הרא"ש, בבלי סנהדרין כ ע"א ד"ה מקום

המאירי, בית הבחירה, סנהדרין כ ע"א ד"ה מקום שנהגו.

מרדכי, סנהדרין רמז תרפ"ד ד"ה כהן גדול דן ודנים אותו

בית יוסף, יורה דעה סימן שנט, ד"ה ובירושלמי

ספר מצוות גדול, עשין עשה דרבנן ב ד"ה ומפרש בירושלמי