עיון קצר באגדה
מיקומו של סיפור המעשה בסוגין תמוה[2]. בפיסקה כולה אין התייחסות לשאלה אם תלמיד חכם קורע קריעה על מותו של תלמיד חכם, אף לא לסוג הבגד עליו נעשית הקריעה. נראה כי מיקומו של הסיפור הוא במקבילות לעיל הדנות בנושא.
על פי המסופר, כשהיה רבי יוחנן בדרכו לבקר את רבי חנינה שחלה[3] שמע שהוא נפטר. הוא דאג שיביאו לו את בגדי השבת הטובים, היקרים, כדי לבצע בהם את הקריעה הנדרשת. בהחלטתו לבצע את הקריעה בבגדי שבת הטובים יש משום הפגנתיות. אפשר כי רצה להפגין במעשה את הכבוד שהוא רוחש לרבי חנינה בר חמא למרות הסכסוך ביניהם ביחס למעמדו של הנשיא ולמיקומה של הסנהדרין בטבריה ולא בציפורי[4]. ואפשר כי רצה להדגיש את ההלכה לקרוע גם על מותו של תלמיד חכם, אף כי לא היה רבו המובהק[5].
יהיה ההסבר למעשהו אשר יהיה, ביצוע קריעה בבגדי שבת אינו מעשה רגיל, והוא ביטוי לרצונו של רבי יוחנן להבליט את דרכו והשקפתו.
[1] דרך, שביל (סוקולוף 'איסטרטה', עמ' 52); דרך סלולה, דרך המלך, (ערוך השלם א', ערך 'אסטרט', עמ' 174);
[2] לפי פני משה על אתר, הובא הסיפור כיוון שבנושא הנדון בסוגין ובמקבילות בבבא מציעא או בהוריות, רבי יוחנן לא קיבל את דעת רבי יהודה.
[3] על פי התוספתא (בבא מציעא, שם) הוא היה בדרכו מטבריה לציפורי. תיאור המתאים להליכה באסטראטה, בדרך המלך.
[4] א. אופנהיימר מציין מקורות בירושלמי המלמדים על הסכסוך (ארצות הגליל, עמ' 86 הערה 3).
ב. היימאן, שלל הסבר זה (אותו הכיר לא מספרו של אופנהיימר) וטען כי הסכסוך היה עם רבי חנינה בן סיסי ולא עם רבי חנינה בר חמא. (היימאן, תולדות תנאים ואמוראים ב', עמ' 675).
|