בית דין של עשרים ושלושה נקרא סנהדרין קטנה. בכל עיר המונה מאה ועשרים איש מצווה להושיב סנהדרי קטנה שיכול היה לדון דיני נפשות[1]. לפי הרמב"ם, העמידו בהר הבית בנוסף לסנהדרין הגדולה גם שני בתי דין של עשרים ושלושה, האחד על פתח העזרה והאחד על פתח הר הבית[2].