עיון קצר באגדה

האגדה היא תגובה למימרתו ההילכתית של ריש לקיש.

ר' חנינה כתובא ור' אחא, אמוראים בני הדור השלישי – רביעי, מוסרים בשמו של ריש לקיש כי כהן גדול שחטא מלקין אותו[1]. לא נמסר בפני כמה דיינים נידון הכוהן הגדול, אך מתוך התשובה ומתוך השוואה למבנה מימרתו השנייה של ר' שמעון בן לקיש[2] ניתן להניח כי מדובר בבית דין של שלושה[3]. נשאלת שאלה, מדוע לא נידון בפני עשרים ושלושה דיינים כיאה למעמדו המכובד. התשובה היא כי עלייתו הופכת לירידתו, דהיינו, הפרסום על עמידתו לדין יהיה גדול יותר אם יעשה בפני עשרים ושלושה דיינים, ואז גם הבושה גדולה יותר[4].

התשובה מבטאת השקפה לפיה ראוי לשמור על כבודו של הכהן הגדול גם כאשר הוא עומד לדין.