תני

למדנו בדרך השינון במקור תנאי; בירושלמי הכוונה לכל ברייתא, כולל ברייתא החולקת על המשנה ורמוזה בתלמודים[1]. המונח מציע ברייתות מסוגים שונים: ברייתות שאינן מנוסחות כמדרשי הלכה, או דרשות כתובים ואף פסוקים, ברייתות העומדות ברשות עצמן וברייתות המוסבות על המשנה והמפרשות אותה. יש ו'תני' המוסב על המשנה מציע ברייתא החולקת עליה. ויש שבמונח מציע פרפרזות של ברייתות כפי שעולה מניסוח הדברים הבאים אחרי המונח. תני יכול להציע ברייתות אנונימיות או ברייתות המיוחסות לחכמים נקובי שם[2]

[1] אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה א', עמ' 137

[2] מוסקוביץ, הטרמינולוגיה, עמ' 585 – 592