המונח 'מה מקיים' מופיע חמישים ותשע פעמים בתלמוד הירושלמי, עם זאת לא נמצא הסבר לו בספרות המחקר. נראה שהמונח הקרוב אליו ביותר הוא 'מה אנן קיימין', ונבחר להביא כאן את הגדרתו. בלשון התנאים משמעות המונח 'מה מקיים' היא איך אפשר ליישב את מה שנאמר, איך ליישב את הכתוב עם הדיעה שנאמרה קודם לכן. בלשון האמוראים משמעות השורש 'קים' היא 'עמד', ובמובן 'עמד על' משמעו הֵבִין. משמעות המונח מתקופת התנאים במובן 'לְיַשֵּב' 'לְאַשֶּר' נמשכה גם בתקופה האמוראית[1]. המונח 'מה אנן קיימין' מציע שאלות המשמשות כפתיח לתשובות המפרשות מקור אם לצורך תפקיד במשא ומתן התלמודי בפשיטת בעיות או כפרשנות לשמה. המונח יכול להיות מוסב על פסוקים, על מקורות תנאיים ועל מקורות אמוראיים, יכול להיות סתמאי או בשם ר' פלוני[2].
