טעמא (דר' פלוני)

מילולית, הטעם; מונח נפוץ להסבר והיסק. מציע את הנמקה לדיעה מסויימת על סמך פסוק ודרשתו או על סמך שיקול הגיוני. לעיתים נדירות מציע המונח קביעה שנאמרה בשמו של החכם[1].

.[1] מוסקוביץ, שם, עמ' 235 – 236