סימון האגדות בגמרא

פרק א – סימון אגדות

הלכה א

(דף ב ע"ב) יציאות השבת כו' מהו שתים שהן ארבע שתים לחייוב ושתים לפטור או ארבע לחיוב וארבע לפטור נישמעינה מן הדא שבועות שתים שהן ארבע א"ר בא תמן כולהון לחייוב ברם הכא חייוב ופטור אתינן מתני הדא אמרה ארבע לחיוב וארבע לפטור אמר רבי יוסי מתני' אמרה כן שבועות שתים שהן ארבע לא לחיוב ודכוותה יציאות השבת שתים שהן ארבע לחיוב והא תני דלתות ההיכל שנים שהן ארבע אית לך למימר לא לחיוב ולא לפטור ניתני שנים עשר פטור לא אתינן מיתני אלא פטור שהוא כנגד חייוב אמר רבי חייא בר אבא מהו ההן פטור דתנינן הכא מותר אמר רבי יוסי עני ועשיר אחד הן ומנו אותן חכמים שנים הכנסה והוצאה אחד הן ומנו אותן חכמים שנים יציאות השבת אין הכנסה בכלל המוציא מרשות לרשות אין המכניס בכלל נישמעינה מן הדא דמר ר' יסא בשם רבי יוחנן הכניס חצי גרוגרת והוציא חצי גרוגרת חייב מניין שהוצאה קרויה מלאכה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן שמע לה מן הדא ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכ' לתרומ' הקודש ויכלא העם מהביא נמנעו העם מלהוציא מבתיהן וליתן לגיזברים רבי חזקיה בשם רבי אילא אפילו הכנסה את שמע מינה כשם שנמנעו העם מלהוציא מבתיהן וליתן לגיזברין כך נמנעו הגזברין מלקבל מידן ולהכניס ללישכה רבי חזקיה בשם רבי אחא שמע כולהן מן הדין קרייא לא תוציאו משא מבתיכם ביום השב' וכל מלאכה לא תעשו רבי יסא בשם רבי יוחנן הכניס חצי גרוגרת והוציא חצי גרוגרת חייב מה דמר רבי יוחנן דלא כרבי יוסה דתני הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת בהעלם אחד חייב בשני העלימות פטור רבי יוסי אומר בעלם אחד ברשות אחד חייב בעלם אחד בשתי רשויות או בשני העלימות ברשות אחד פטור וקשיין אילו הוצאה והוצאה אינן מצטרפות כרבי יוסה לא כל שכן הכנסה והוצאה הוי מה דמר רבי יוחנן דלא כרבי יוסי אמר רבי אילא לא סוף דבר שני פתחים פתוחים לשתי פלטיות אלא אפילו פתוחין לפלטית אחת אוף רבי יוסי מודה דרבי יוסי מדמי רשויות להעלימות לחיוב כמה דרבי יוסי מדמי רשויות להעלימות לפטור כך מדמה רשויות להעלימות לחייוב שאם הוציא כגרוגרת בפתח זה וכגרוגרת בפתח זה בעלם אחד שמא אינו חייב שתים אמר רבי יודן רבי יוסי מדמה רשויות לאכילת פרסיים שאם אכל חצי זית בתוך כדי אכילת פרס הזה וחצי זית בתוך כדי אכילת פרס הזה שמא אינו פטור אכל כמה זיתים בכמה פרסים בעלם אחד אינו חייב אלא אחת רבנין דקיסרין אמרין עד דאת מדמי לה לחלבים דמינ' לשב' שאם ארג חוט אחד בתוך בגד הזה וחוט אחד בתוך בגד זה שמא אינו פטור ארג כמה חוטין בכמה בגדים בעלם אחד אינו חייב אלא אחת רבי יוסי בשם רבי יוחנן המוציא אינו חייב עד שיניח רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן עד שיטול ועד שיניח רבי זעירא בעי עד שיטול על מנת להניח נטל לאכול ונמלך להניח לא הוי חייב מה דמר רבי יוחנן דלא כרבי יוסי דתני הוציא חצי גרוגרת והניחה וחזר והוציא חצי גרוגרת אם הניחה בתוך ארבע אמות לראשונה חייב ואם לאו פטור (דף ב ע"ג) רבי יוסי אומר אם העבירו דרך עליה חייב ואם לאו פטור רבי יוסי עביד המהלך כמניח כמה דרבי יוסי עביד המהלך כמניח לחייוב כך הוא עביד המהלך כמניח לפטור כיון שהוציאה נעשה כמו שהניחה שם ויהא פטור תיפתר שהיתה נתונה בתוך ארבע אמות כהדא דתני ואם לאו פטור אמר רבא בר בריה דרב פפי תיפתר שהיה הפתח רחב חמש אמות והוציא אחת לכאן ואחת לכאן והרי לא הוציא את השניה בתוך ארבע אמות לראשונה תמן תנינן רבי מאיר אומר אם היתה שבת והוציאו אמרו לו אינו השם שזה חייב משום מהלך וזה חייב משום מניח מני אמר לו רבי יוסי מחלפה שיטתיה דרבי יוסה תמן לא עבד המהלך כמניח וכה עביד המהלך כמניח אמר רבי יודן תיפתר שהיה מוטל על האסקופה מקצתו בפנים ופיו לחוץ ופשט ידו ונטלה ואכלה והרי לא הילך אמר רבי ינאי בלע חצי זית והקיאו וחזר ובלעו חייב הכניס חצי גרוגרת וחזר והוציאה פטור מה בינה לבין קדמייתא תמן נהנה חיכו בכזית ברם הכא לא נתעסק בכגרוגרת שלימה אמר רבי יוסי פעמים שהוא מתעסק בגרוגרת שלימה והוא פטור היך עבידא הוציא חצי גרוגרת והניחה וחז' והוציא חצי גרוגרת ולא הספיק להניחה עד שנשרפה הראשונה והרי נתעסק בגרוגרת שלימה והוא פטור בגין מדמייתה לחלבין והוא עבד כן אמר רבי יוחנן המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים דרך כרמלית חייב מן המוציא לאחריו מן הדא המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו פטור לאחריו ובא לו לפניו חייב ואפשר שלא יעשה בינו לבין הכותל כרמלית אמר רבי יוסי תיפתר שהיו פניו הפוכות לכותל ומשואו לאחריו ובכך יצא משואו תחילה רבי חייה בר אבא בעא קומי רבי מנא וזו לא דרך הוצאה היא אמר ליה שכן כתפייא אומניא עבדין כן ויידא אמרה דא דמר רבי אחא רבי מיישא בשם רבי יוחנן המוציא אוכלים ונתנן על האסקופה והא אסקופה לאו כרמלית היא ובאיש לר' יוסי דלא אמרה מן גרמיה רב הונא בשם רב הכל מודין בזורק שהוא חייב דברי הכל הוא שאין אויר כרמלית כממשה ומה פליגין במוציא בן עזאי פוט' וחכמים מחייבין בן עזאי עבד המהלך כמניח ורבנין לא עבדי מהלך כמניח רב חסדא שאל לרב הונא על דעתיה דבן עזאי אין אדם מתחייב בתוך ארבע אמות לעולם מכיון שהוציאן נעשה כמו שהניחה על כל אמה ואמה ויהא פטור רב יהודה בשם רב הכל מודין במוציא שהוא פטור דברי הכל הוא שהמהלך כמניח ומה פליגין בזורק בן עזאי פוטר וחכמים מחייבין בן עזאי עבד אויר כרמלית כממשה ורבנן לא עבדין אויר כרמלית כממשה מתנית' מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין מתניתי' מסייעא לרב הונא היה עומד ברשות הרבים וזרק לדיר או לסהר דרך כרמלית חייב ואם הוציא פטור מתניתין מסייעא לרב יהודה המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור שלא עשה מלאכתן בבת אחת הא אם עשה מלאכתן בבת אחת חייב בן עזאי אומר אפילו עשה מלאכתו בת אחת פטור והא תנינן רבי מאיר אומר אם היתה שבת והוציאו ואמרו לו אינו השם שזה חייב משום מהלך וזה חייב משום מניח על דעתיה דרב הונא דלא כבן עזאי על דעתיה דרב יהודה דלא כבן עזאי ודלא כרבנן אמר רבי חיננא מנו אמר לו חכמים שהן כשיט' בן עזאי רבי יוחנן בעי היה עומד ברשות הרבים וזרק וקידם וקלטה מהו ולאו מתניתא היא קלטה אחר קלטה כלב או שנשרפה פטור רבי שמואל בשם רבי זעירא בחוטף כן הא אם קלט חייב מה בין נחה לארץ לנחה לתוך ידו תמן למה הוא חייב תמן הוא זרק ואחר קיבל ברם הכא הוא זרק הוא קיבל ותהא פשיטא ליה שהוא פטור אילו זרק בימין והוציא וקלט בשמאל שמא אינו חייב מן הדין פיו ופיו לאו כאחר הוא וכא שמאלו כאחר הוא אמר רבי יודן פשיטא ליה לרבי יוחנן שזרק בימין וקלט בשמאל שהוא חייב ומה צריכה ליה בזורק בימין וקלט בימין רבנין דקיסרין רבי שמי בשם רבי אחא אפילו זרק בימין וקלט בשמאל צריכה ליה חייב אין תימר פיו ופיו כיון שאכלה כאחר היא ברם הכא ידו כאחר הוא רבי מנא בעי מעתה הוציא כגרוגרת בשתי ידיו יהא פטור משום שנים שעשו מלאכה אחת אמר ליה ר' חייא בר אדא ודא היא בעשותה ולא כן תני יחיד שעשאה חייב שנים שלשה שעשו פטורין אמר רבי יוחנן היה עומד ברשות הרבים וקלט גשמים מאויר מחיצות והוציא חייב רבי בון בר חייא בשם רבי זעירא בחוטף כן הא אם קלט פטור מה בין נתן לו אחר מה בין נתנו לו שמים אתייא כרבי דרבי עבד אויר מחיצות כממשה היה עומד בפנים וידו מליאה פירות פשוטה לחוץ וקדש עליו היום אסור להחזירה ר' אחא בשם ר' בא כמאן דמר אסור להשתמש באויר עשרה אית תניי תני מותר הוון בעיי מימר מאן דמר מותר בשיש שם רוחב ארבעה ומאן דמר אסור בשאין שם רוחב ארבעה אמר רבי יוסי בי רבי בון בין זה ובין זה כמאן דמר אסור להשתמ' באויר עשרה מיי כדון מאן דמר אסו' למטה מעשרה ומאן דמר מות' למעלה מעשר' מתני' העני חייב ובעל הבית פטור רב יהודה בשם שמואל והיא שתהא ידו של עני בתוך עשרה לקרקע אמר רבי זעירא ברחוק מן הכותל ארבעה אבל אם אינו רחוק מן הכותל ארבעה כרמלית הוא רבי לעזר בשם רבי שמעון כרסנה כשהיו פניו הפוכות לפלטיא אבל אם היו פניו הפוכות לכותל כרמלית היא ר' חסדא בשם אשי קנה נעוץ ברשות הרבי' גבוה (דף ב ע"ד) עשרה טפחים המשתמש מתוכו לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכו חייב רב אמר תרכוס שהוא עומד ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה המשתמש מתוכו לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכו חייב תני רבי הושעיה מנורה שהיא עומדת ברשות הרבים גובהה עשר' ופירח' ארבע' המשתמש מתוכה לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכה חייב אמר רבי מנא לא סוף דבר מנורה אלא אפילו קנה ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים וטבלה נתונה בראשו המשתמש מתוכו לר"ה ומרשות הרבים לתוכו חייב מנין למעלה מעשרה שהיא רשות אחרת ר' אבהו בשם ר' שמעון בן לקיש ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובי' וכתיב אתם ראיתם כי מן השמים דיברתי עמכם מה דיבור שנא' להלן רשות אחרת אף דיבור שנ' כאן רשות אחרת וארון לא תשעה טפחי' הוא דבית ר' ינאי אמרי בכפורת טפח רבי זעירא בעי מניין לכפורת שהוא טפח תנא רבי חנניה בר שמואל כל הכלים שהיו במקדש נתנה התורה מידת ארכו ורוחבו ונתנה שיעור קומתן חוץ מן הכפורת שנתנה התורה מידת אורכה ורחבה ולא נתנה שיעו' קומת' תלמדינה מכלי קטן שבמקדש ועשית לו מסגרת טפח סביב מה כאן טפח אף כאן טפח או אינו אלא ועשית זר זהב למסגרתו סביב מה כאן כל שהוא אף כאן כל שהוא מאי כדון רב אחא בר יעקב אומר פני ואין פני פחות מטפח רבי יוסי בעי אילו מגדל שהיה עומד בתוך הבית גבוה כמה שמא אינו מותר להשתמש מתוכו לבית ומן הבית לתוכו אלא בשעה שהיה מרבע להן את הרוחות אנן קיימין ניחא כמאן דאמ' באמת ששה ברם כמ"ד באמת חמש' וארון לאו שבעה טפחי' ומחצה הוא רבי יעקב בר אחא אמר דבית רבי ינאי ורבי שמעון בן יוצדק חד יליף לה מן ארון וחורנה יליף לה מן העגלות ולא ידעין מאן יליף לה מן ארון ומאן יליף לה מן עגלות מסתברא דבית רבי ינאי יליפין לה מן ארון דבית רבי ינאי אמרין וכפורת טפח רבי שמעון בן יוצדק יליף לה מן העגלות רבי זעירא בעי מניין לעגלות שהן גבוהות עשרה אמר רבי יוסה ואפילו תאמר גבוהות עשרה ולא כן תני רבי נחמיה צב כמין קמרסטא היו אילו חור ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה שמא אינו אסור להשתמש מתוכו לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכו אלא בשעה שהיו מושיטין את הקרשים מזו לזו תרוטות היו שניהן פטורין רבי יעקב בר אחא בשם חזקיה רבנן בשם רבי יוחנן משום שנים שעשו מלאכה אחת רב שאל לרבי נתן לו אחר חבילה על כתיפו ושכח והוציאה במחזורה תניינא אמר ליה חייב שאינה דומה לאותה סבר רבי כיון שעקר את רגליו כמו שעקר את החפץ על דעתיה דרבי היה עומד ברשות הרבים וזרק וקידם וקלטה לרשות היחיד מהו ולא רבי הוא דרבי עבד אויר מחיצות כממשן לא צורכה דלא היה עומד ברשות היחיד וזרק וקידם וקלטה לרשות הרבים מהו אשכח תני רבי פוטר עד שעה שתנוח אמר רבי אבון רבי ובן עזאי ורבי עקיבה שלשתן אמרו דבר אחד רבי עבד אויר מחיצות כממשן בן עזאי עבד אויר כרמלית כממשה רבי עקיבה עבד אויר רשות הרבים כממשה ארבע רשויות לשבת רשות היחיד רשות הרבים וכרמלית ומבואות שאינן מפולשין ואי זהו רשות היחיד חריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה וגדר שהוא גבוה עשרה ורחב ארבעה זו היא רשו' היחיד גמורה ואי זו היא רשות הרבים גמורה איסטרטייא ופלטיא ומדבר ומבואות המפולשין אין מוציאין מרשות היחיד לרשות הרבים ולא מכניסין מרשות הרבים לרשות היחיד ואם הוציא או הכניס שוגג חייב חטאת מזיד חייב כרת ונסקל אחד המוציא ואחד המכניס אחד המושיט ואחד הזורק ים ובקעה ואיסטווה ואסקופה וכרמלית אינן לא רשות הרבי' ולא רשות היחיד ואין נושאין ונותנין בהן ואם נשא ונתן בהן פטור אמר רב יוסף אף אנן תנינן כולהן ים דתנינן תמן הזורק בים ארבע אמות פטור לא סוף דבר ארבע אמות בים אלא אפילו זורק בכל הים פטור שכל הים נקרא כרמלית בקעה דתנינן הבקע' בימות החמה רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה ובימות הגשמים רשו' הרבים לכאן ולכאן אם אומר את רשות היחיד לכאן ולכאן לא תהא טעונה הקפ' כלי בהמה ותנינן הקיפוה כלי בהמה מטלטלין בתוכה אסטווה דתנינן וכן גשרין המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי רבי יהודה וחכמים אוסרין אסקופה דתנינן המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור שלא עשה מלאכתו בבת אחת הא אם עשה מלאכתו בבת אחת חייב בן עזאי אומר אפילו אם עשה מלאכתו בבת אחת פטור כרמלית

תני רבי חייא כרמל רך מלא אינו לא לח ולא יבש אלא בינוני והכא אינה לא ר"ה ולא רשות היחיד אלא כרמלית

אי זו היא כרמלית ר' יסא בשם ר' יוחנן כגון חנותיה דבר יוסטיני חצר של רבי' ומבואו' שאינן מפולשין אם עירבו מותרין ואם לא עירבו אסורין רבי זעירה בשם רב יהודה רבי זעירא בשם רב חיננה בשם רב חנינה סימטיות שבין העמודי' נידונין ככרמלית ר' שמואל בר חייה בר יהודה בשם רבי חנינה פירחי העמודי' נידונין ככרמלית לכן צריכ' בגבוהין שלשה חייה בריה דרב כל המעכב דרסה ברשות הרבים נידונין ככרמלית רבנן דקיסרין אמרין אפילו קוצין אפילו זכוכית לכן צריכה בשאינן גבוהין שלשה ואמר ר' יוסה איסקופה שאמרו רחבה ארבעה ואינה גבוהה עשרה אין תימר גבוהה עשרה ורחבה (דף ג ע"א) ארבעה רשות בפני עצמו הוא אין תימר גבוהה עשרה ואינה רחבה ארבעה הדא דמר רב חסדא בשם אסי קנה נעוץ ברשות הרבים גבוהה עשרה טפחים מותר לכאן ולכאן ובלבד שלא יחליף אלא כן אנן קיימין בשאינה לא רחבה ארבעה ולא גבוהה עשרה איסקופה שלפני הפתח אחרים אומרי' כל זמן שהפתח פתוח כולה כלפנים נעול כולה כלחוץ מה אנן קיימין אם במקורה אפילו נעול כולה כלפנים אם בשאינה מקורה אפילו פתוח כולה כלחוץ אלא כן אנן קיימין בשחצייה מקורה וחצייה אינה מקורה מהו נעול כולה כלחוץ מותר להשתמש מתוכה לחוץ ומן החוץ לתוכה כשהיה בפתח חור אסור להשתמש מתוכה לחור ומן החור לתוכה רבי נתן אומר נעול כולה כלחוץ פתוח חצייה כלפנים וחצייה כלחוץ ולא כן סברנן מימר אסקופה ארבעה מאחר שינעל הפתח כולה כלחוץ אף כשהפתח פתוח חצייה כלפנים וחצייה כלחוץ

הלכה ב

(דף ג ע"א) מתני' לא ישב אדם לפני הספר כו' אנן תנינן סמוך למנחה תני רבי חייה סמוך לחשיכה מתניתין צריכה למיתניתיה דרבי חייה מתניתיה דרבי חייה צריכה למתניתין אילו תנא רבי חייא ולא תנינן אנן הוינן אמרין לא אמר אלא חשיכה הא מנחה לא הוי צורכה למתניתין או אילו תנא רבי חייה ולא תנינן אנן הוינן אמרין כולהן דתנינן מנחה מנחה וכלהן דתנינן חשיכה חשיכה מן מה דתנינתה מנחה ותנתה רבי חייה רובה חשיכה הדא אמרה אפילו חשיכה דתנינן דבתרה מנחה היא רבי חנניה בן אחוי דרב הושעיה אמר מתניתין בעמי הארץ מן מה דתני רבי חייה בחבירין רבנן דקיסרין אמרין מתניתין כרבי יהודה מן מה דתני רבי חייה כרבנן לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל לא יכנס למרחץ התחלת הספר אי זו היא משיתחיל לגלח והתני ישב לו לגלח באו ואמרו לו מת אביו הרי זה משלים את ראשו אחד המגלח ואחד המתגלח לא אתיא משיתעטף בלונטית התחלת המרחץ אי זו היא רבי זריקן בשם רבי חנינה אמר משיתיר חגורו רב אמר משיתיר מנעלו

כהדא רבי יהושע בן לוי הוה יליף שמע פרשתה מן בר בריה בכל ערובת שובא חד זמן אינשי ועאל מיסחי בההן דימוסין דטיבריא והוה מסתמיך על כתפתיה דרבי חייא בר בא אינהר דלא שמע פרשתיה מן בר בריה וחזר ונפק ליה מה הוה רבי דרוסי אמר כך הוה רבי לעזר בי רבי יוסי אומר שליח מנוי הוה אמר ליה רבי חייא בר אבא ולא כן אלפן רבי אם התחילו אין מפסיקין אמר ליה חייא בני קלה היא בעיניך שכל השומע פרשה מן בן בנו כאלו הוא שומעה מהר סיני ומה טעמא והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב

רבי חזקיה רבי ירמיה רבי חייא בשם רבי יוחנן אם יכול את לשלשל את השמועה עד משה שלשלה ואם לאו תפוש או ראשון ראשון או אחרון אחרון מה טעמא והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת עד יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב

גידול אמר כל האומ' שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו ומה טעמא אך בצלם יתהלך איש כתיב רב אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא רב אדם יקרא איש חסדו זה שאר כל אדם ואיש אמונים מי ימצא זה ר' זעירא דמר רבי זעירא לית אנן צריכין חששין לשמועתיה דרב ששת דהוא גברא מפתחה אמר רבי זעירא לרבי יסא חכים רבי לבר פדיה דאת אמר שמועתא מן שמיה אמר ליה רבי יוחנן אמרן משמו אמר רבי זעירא לרבי בא בר זבדא חכים רבי לרב דאת אמר שמועתא מן שמיה אמר ליה רב אדא בר אהבה אמרן משמו

ולא לבורסקי איתא חמי בדילין ממי שריחו רע ואת אמר הכין לא אתיא דלא משיתלבש בגדי אומנותו ולא לאכול התחלת אכילה אי זו היא רבי אחא רבי בא בשם ר' משיטול ידיו רבי אחא אמר לקידוש איתאמרת רבי בא אמ' לברכה איתאמרת רב נסב לידוי רמז חייה בריה למזוגא בעא מיתן ליה אמר ליה כבר התחלנו בסעודה

דלמא רבי מיישא ורבי שמואל בר רב יצחק הוון יתבין אכלין בחדא מן כנישתא עילייתה אתא ענתיה דצלותא קם ליה רבי שמואל בר רב יצחק מיצלייא אמר ליה רבי מיישא ולא כן אלפן רבי אם התחילו אין מפסיקין ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט אמר ליה והתני חתן פטור חתן אם רוצה לקרות קורא אמר ליה יכיל אנא פתיר לה כרבן גמליאל דאמר איני שומע לכם לבטל ממני מלכו' שמים שעה אחת

ולא לדין רב ירמיה ורב יוסף חד אמר משישבו בדין וחורנה אמר משישמיעו טענותיהן אם התחילו אין מפסיקין ומפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה אמר רבי אחא קרית שמע דבר תורה ותפילה אינה דבר תורה אמר רבי בא קרית שמע זמנה קבוע תפילה אין זמנה קבוע אמר רבי יוסה קרית שמע אינה צריכה כוונה ותפילה צריכה כוונה אמר רבי מנא קשייתה קומי דרבי יוסה ואפי' תימא קרית שמע אינה צריכה כוונה שלשה פסוקין הראשונים צריכה כוונה מן גו דאינון ציבחר הוא מכוין

רבי יוחנן אמר בשם ר' שמעון בן יוחי כגון אנו שעסוקין בתלמוד תורה אפי' לקרית שמע אין אנו מפסיקין ר' יוחנן אמרה על גרמיה כגון אנו שאין אנו עסוקין בתלמוד תור' אפי' לתפילה אנו מפסיקין דין כדעתיה ודין כדעתיה רבי יוחנן כדעתיה דר' יוחנן אמר הלואי מתפללין כל היום למה שאין תפילה מפסדת רבי שמעון בן יוחי (דף ג ע"ב) כדעתיה דרבי שמעון בן יוחי אמר אילו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאיתייהיבת אוריתא לישראל הוינא מתבע קומי רחמנא דאיתברי להדין לבר נשא תרין פומין חד דיהוי לעי באוריתא וחד דיתעביד בה כל צורכוי חזר ומר מה אין חד הוא לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה אילו הוון תריי על אחת כמה וכמה

אמר רבי יוסה קומי רבי ירמיה אתייא דרבי יוחנן כרבי חנניה בן עקיבה דתני כותבי ספרים תפילין ומזוזות מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה רבי חנניה בן עקיבה אומר כשם שמפסיקין לקרית שמע כך מפסיקין לתפילה ולתפילין ולשאר כל מצותיה של תורה ולא מודי רבי שמעון בן יוחי שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב ולית ליה לרבי שמעון בן יוחי הלמד לעשות לא הלמד שלא לעשות שהלמד שלא לעשות נוח לו אילו לא נברא אמר רבי יוחנן הלמד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם טעמיה דר' שמעון בן יוחי זה שינון וזה שינון ואין מבטלין שינון מפני שינון והא תנינן הקורא מיכן והילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה הא בעונתה חביבה היא יותר מדברי תורה אמר רבי יודן רבי שמעון בן יוחי על ידי שהיה חדיד בדברי תורה לפיכך אינה חביבה עליו יותר מדברי תורה אמר רבי באמרי לא תנינן אלא כאדם שהוא קורא בתורה הא בעונתה כמשנה היא רבי שמעון בן יוחי כדעתיה דרבי שמעון בן יוחי אמר העוסק במקרא מידה שאינה מידה ורבנין עבדין מקרא כמשנה

הלכה ג

(דף ג ע"ב) מתני' לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה שמא ישכח ויצא כו' תני לא יצא החייט במחט שבכליו ולא הליבלר בקולמוס שבאזנו ולא הצבע בדיגמא שבאזנו ולא השולחני בדינר שבאזנו ואם יצא הרי אילו פטורין דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אומן דרך אומנותו חייב הא שאר כל אדם יוצאין בכך מחלפא שיטתיה דרבי מאיר דתנינן תמן יצאת חייבת חטאת דברי רבי מאיר וכא הוא אמר הכין רבי מנא אמר לה סתם רבי אבון בשם רבי יוחנן תמן דרך הוצאה בנשים ברם הכא טפילין יוצאין בכך מחלפין שיטתין דרבנן דתנינן תמן וחכמים פוטרים בכובלת ובצלוחית של פילייטון הא במחט נקובה חייב הדא היא אומן באומנותו חייב אמר רבי יוסי בר אבון תיפתר באשה גדלת מתני' ולא יפלא את כליו לאור הנר כו' אפילו בחול אסור שאינה דרך כבוד תני המפלא את כליו נוטל וזורק ובלבד שלא ימלול אבא שאול אומר מולל וזורק ובלבד שלא יהרוג חזקיה אמר ההורג כינה בשבת כהורג גמל שמואל מקטע ידה וריגלה ויהב לה קומי מינוקה רבי יוסי בי ר' בון יהיב לי גו צלוחיתא

אמ' ר' שמעון בן חלפתא ולא מחלזון שמענו וחלזון יש לו גידים ועצמות ולא כן תני כל דבר שאין לו גידים ועצמות אינו חי יותר מששה חדשים

דמר רבי יוסי בי רבי בון בשם רב זביד אחת לשבע שנים הקדוש ברוך הוא מחלף את עולמו קמקמה מיתעביד חו רב פדה חד אפר מיתעביד שר מימיתה דרישא מתעביד עקרב ודמניא שממי תולעתא דסוסיא מתעבדא אורעי ודתורתא דברי צבוע הזכר נעשה נקבה עכברא דטורא מתעביד חזיר בר שיזרתא דנונא מיתעביד נדל ודבר נשא חיוי אימתי בזמן שאינו כורע כל קומתו עד השזרה

תני רבי חייה אבל מסתכל הוא מה שבכוס ומה שבקערה ואינו חושש אית דבעי מימר שהוא לשעה ואית דבעי מימר מפני הנקיות ומפני הסכנה מה נפיק מביניהון לקנב חיזרין מה דמר שהוא לשעה אסור ומה דמר מפני הנקיות ומפני הסכנה מותר רב ירמיה

סלק לגבי רבסי מזג ליה כסא שרי מסתכל ביה אמרה ליה בני ביתיה חמי מה הוא עביד אמר לה דהוא נהוג בשיטתיה דרבו תני רבי חייא מסתכל הוא מה שבכוס ומה שבקערה ואינו חושש

ולא יקרא לאור הנר שמואל אמ' לא שנו אלא אחד הא שנים מאחר שהן יכולין למחות זה על ידי זה מותר מתניתין פליגא עלוי אחד הנר שהוא יכול להטותו ואחד הנר שאינו יכול להטותו עולא בר ישמעאל בשם רבי לעזר אפילו כמה על דעתיה דרבי לעזר אפי' גבוה כמה אפי' נתון בבית אחד אפילו נתון בספיקלה תני שמא ישכח ויטה

אמר רבי ישמעאל אני אקרא ולא אטה ושכח והיה קרוב להטות ואמר גדולים הן דברי חכמים שאמרו שמא ישכח ויטה רבי נתן אומר היטה אותו ממש וכתב על פינקסו ואמר ישמעאל בן אלישע היטה הנר בשבת לכשיבנה הבית יהא חייב חטאת

תמן תנינן אל תאמן בעצמך עד יום מותך מעשה בחסיד אחד שהיה יושב ושונה אל תאמן בעצמך עד יום זקנותך כגון אני אתת חדא רוחא ונסיתיה ושרי תהי ביה אמרה ליה לא תצוק רוח אנא אזיל ואישתוי לחבריך

מתני' באמת החזן רואה איכן התינוקות קורין כו' אמר רבי לעזר כל מקום ששנינו באמת הלכה למשה מסיני מהו מתקן ראשי פרקים פסוקין תני רשב"ג אומר התינוקות מתקינין להן ראשי פסוקיהן לאור הנר מיי כדון אילין בעיי דיטפי בוצינא ואילין לא בעיי דיטפי בוצינא מתני' כיוצא בו לא יאכל הזב עם הזבה כו' תני רבי שמעון בן לעזר אומר ראה עד איכן פרצה טהרה שנאמר כי מעט אשר היה לך לפני ויפרוץ לרוב ובית אבותיהן פרצו לרוב שלא גזרו לומר (דף ג ע"ג) שלא יאכל טהור עם הטמא אלא אמרו לא יאכל הזב עם הזבה הא זב עם מצורעת מותר וישב מחוץ לאהלו ולא מחוץ לאהלה מצורע עם זבה אסו' מצורע עם מצורעת אסור תני בית שמאי אומרים לא יאכל זב פרוש עם זב עם הארץ ובית הלל מתירין ומה טעמיהון דבית הלל זה זב וזה זב ומה טעמהון דבית שמאי שהוא מתרגל עמו בימי טומאתו הוא מתרגל עמו בימי טהרתו

רבי חייה רובה מפקד לרב אין את יכיל מיכול כל שתא חולין בטהרה אכול ואם לאו תהא אכיל שבעה יומין מן שתא מיכן היה ר' פינחס בן יאיר אומר זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי קדושה קדושה לידי ענוה ענוה לידי יראת חט יראת חט לידי רוח הקודש רוח הקודש לידי חסידות חסידות לידי תחיית המתים תחיית המתים לידי אליהו זכרונו לברכה

זריזות לידי נקיות וכלה וכיפר נקיות לידי טהרה וכפר עליה הכהן וטהרה טהרה לידי קדושה וטיהרו וקידשו קדושה לידי ענוה כי כה אמר רם ונישא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח ענוה לידי יראת חט דכתיב עקב ענוה יראת ה' אמר רבי יצחק בר אלעזר מה שעשת חכמה עטרה לראשה עשת ענוה עקב לסולייסה דכתיב ראשית חכמה יראת ה' וכתיב עקב ענוה יראת ה' יראת חט לידי רוח הקודש דכתיב אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא רוח הקודש לידי חסידות דכתיב אז דברת בחזון לחסידיך חסידות לידי תחיית המתים דכתיב ונתתי רוחי בכם וחייתם תחיית המתי' לידי אליהו זכור לטוב דכתיב הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם

תני בשם רבי מאיר כל מי שהוא קבוע בארץ ישראל ואוכל חוליו בטהרה ומדבר בלשון הקודש וקורא את שמע בבוק' ובערב מובטח לו שהוא מחיי העולם הבא

הלכה ד

(דף ג ע"ג) מתני' אילו מהלכות שאמרו בעלית חנניה בן חזקיה בן גרון כשעלו לבקרו כו'

אותו היום היה קשה לישר' כיום שנעשה בו העגל רבי ליעזר או' בו ביום גדשו את הסאה רבי יהושע אומר בו ביום מחקו אותה אמ' לו ר' ליעזר אילו היתה חסירה ומילאוה יאות לחבית שהיא מליא' אגוזין כל מה שאתה נותן לתוכ' שומשמין היא מחזקת אמ' לו ר' יהושע אילו היתה מליאה וחיסרוה יאות לחבית שהיתה מליא' שמן כל מה שאת' נותן לתוכ' מים היא מפזרת את השמן

תנא רבי יהושע אונייא תלמידי ב"ש עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל תני ששה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחי'

תני שמונה עשר דבר גזרו ובשמונה עשרה רבו ובשמונה עשרה נחלקו ואילו הן שגזרו על פיתן של גוים ועל גבינתן ועל שמנן ועל בנותיהן ועל שכב' זרען ועל מימי רגליהן ועל הילכות בעל קרי ועל הילכות ארץ העמי' תמן תנינן אילו פוסלין את התרומה האוכל אוכל ראשון והאוכל אוכל שני והשות' משקין טמאין והבא ראשו ורובו במים שאובין וטהור שנפלו על ראשו ורובו שלשה לוגין מים שאובין והספר והידים והטבול יום והאוכלים והכלים שניטמאו במשקין רבנן דקיסרין אמרו אלו שגזרו ממה שרבו שובעה אינון ואילין אינין חורנייתא מי שהחשיך בדרך נותן כיסו לנכרי כיוצא בו לא יאכל הזב עם הזבה מפני הרגל עבירה כל המיטלטלין מביאין טומאה כעובי המרדע כיצד בוצרין בית הפרס המניח כלים תחת הצינור על ששה ספיקו' שורפין את התרומ' א"ר יוסי בי ר' בון אף גידולי תרומ' אלו הן שגזרו אילין עשרתי קדמיית' והשא' מן מה דתני ר"ש בן יוחי בו ביום גזרו על פיתן ועל גבינתן ועל יינן ועל חומצן ועל צירן ועל מורייסן על כבושיהן ועל שלוקיהן ועל מלוחיהן ועל החילקה ועל השחיקה ועל הטיסני ועל לשונן ועל עדותן ועל מתנותיהן על בניהן ועל בנותיהן ועל בכוריהן פיתן רבי יעקב בר אחא בשם רבי יונתן מהלכות של עימעום היא אמ' רבי יוסה קשייתה קומי רבי יעקב בר אחא מהו מהלכות של עימעום כך אנו אומרי' במקו' שפת ישראל מצויה בדין היה שתהא פת גוים אסורה ועמעמו עליה והתירוה או במקום שאין פת ישראל מצויה בדין היה שתהא פת גוים מותרת ועימעמו עליה ואסרוה אמר רבי מנא ויש עימעום לאיסור ופת לאו תבשילי גוים הוא כך אנו או' במקום שאין תבשילי ישראל מצויין בדין היה שיהו תבשילי גוים מותרין ועימעמו עליהן ואסרום אלא כיני במקום שאין פת ישראל מצויה בדין היה שתהא פת גוים אסורה ועימעמו עליה והתירוה מפני חיי נפש רבנן דקיסרין בשם רבי יעקב בר אחא כדברי מי שהוא מתיר ובלבד מן הפלטר ולא עבדין כן אמרון קומי רבי חייא רובא

תני רבי שמעון בן יוחי אוכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם וגו' מה מים שלא נשתנו מברייתן אף כל דבר שלא נשתנה מברייתו התיבון הרי מוטלייה ופנקריסים וקובטיות וקליות וחמין שלהן הרי אילו מותרין ניחא כולהן שהן יכולין להשרו' ולהחזיר כמו שהיו קליות מה אמ' ר' יוסי בי ר' בון בשם רב כל אוכל שהוא נאכל חי כמות שהוא אין בו משום תבשילי גוים ויוצאין בו משום עירובי תבשילין מה מקיים ר' חייא רובא אוכל תשברו מאתם באוכל תשברו האכלת שברתו שאם היה קשה עליך באוכל תשברו ואם לאו הכרע עליו כסף אמרין כן הוה ר' יונתן עבד כד הוה חמי בר נש רב עליל לקרתיה הוה משלח ליה איקרין מיי אמר דאין הוה דיין דייתם או דיין דארמלה נישכח אפין מפייסיה עלוי

גבינתן אמר(דף ג ע"ד) רבי ירמיה חלב הגוי למה הוא אסור משום תערובת בהמה טמאה ותני כן עומד הוא ישראל בעדר והגוי חולב ומביא לו ואינו חושש רבי בא בשם רב יהודה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי חלב הגוי למה הוא אסור משום גילוי ויעמיד א"ר שמואל בר רב יצחק מפני אירס הנתון בין הנקבי' ותני כן שלשה אירסין הן אחד צף ואחד שוקע ואחד עשוי כשבכה ועומד מלמעלה

ביומוי דרבי ירמיה איתגליין גיגייתא דסדרה רובא שתון קדמאי ולא מייתון אחראי ומייתון אני אומר אירס שוקע הוה פועליא הוו בטורא איתגליית קולת' דמיא שתון קדמאי ולא מייתון אחראי ומייתון אני אומר אירס שוקע

הוה השמן והחומץ הציר והמורייס והדבש אין בהן משום גילוי ורבי שמעון אוסר מודין חכמים לרבי שמעון כשראו אותו נוקר ותני כן אבטיח שניקר ואכלו ממנו עשרה בני אדם וכן יין שנתגלה ושתו ממנו עשר' בני אדם אסור לוכל ולשתות אחריהן אני אומר אירס שוקע היה שמנן מי אסר את השמן רב יהודה אמר דניאל אסר את השמן וישם דניאל על ליבו אשר לא יתגאל בפת בג המלך וביין משתיו

רבי אחא רבי תנחום בר חייה בשם רבי יוחנן ואית דאמרי לה בשם רבי יהושע בן לוי שהיו עולין עליו להר המלך ונהרגין עליו ומי התירו רבי ובית דינו התירו בשמן

בשלשה מקומות נקרא רבי יהודה הנשיא רבותינו בגיטין ובשמן ובסנדל ויקראו לו בית דין שרייא שכל בית דין שהוא מבטל שלשה דברים הוא נקרא בית דין שרייא אמר רבי יודן בי רבי ישמעאל בית דינו חלוק עליו בגיטין

רבי יוחנן בעי ולא כן תנינן שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמיניין ורבי ובית דינו מתירין מה שאסר דניאל וחבורתו אלא רבי יוחנן כדעתיה ומר רבי יוחנן בשם רבי לעזר בי רבי צדוק מקובל אני שכל גזירה שבית דין גוזרין על הציבור ולא קיבלו רוב הציבור עליהן אינה גזירה ובדקו ומצאו גזירה של שמן ולא קבלו רוב הציבור עליהן

יצחק בר שמואל בר מרת' נחת לנציבין אשכח רבי שמלאי הדרומי יתיב ודריש רבי ובית דינו התירו בשמן שמואל קביל עלוי ואכל רב לא אכל א"ל שמואל אכול דלא כן אנא כתיב עלך זקן ממרא א"ל עד דאנא תמן אנא ידע מאן עירער עליה רבי שמלאי הדרומי מהו מר ליה בשם גרמיה לא בשם רבי ובית דינו ואטרח עלוי ואכל

בנותיהן אמר רבי לעזר בשבעה מקומות כתיב לא תתחתן בם אמר רבי אבין לוסר שבעה עממים תנא רבי יהושע אונייא לוסר את ביציהן תני רבי ישמעאל ואת בת היענה זו ביצת הנעמית שכבת זרען ולא כן אמר רבי אחא רבי חיננא בשם רבי יוחנן שכבת זרעו של גוי טהורה שאי איפשר לשכבת זרע לצאת בלא מימי רגלים ועל הילכות בעל קרי רבי בא בר אחא בשם רבי שונה הלכות ואינו שונה אגדות תני בשם רבי יוסי שונה הלכות רוגליות ובלבד שלא יציע את משנתו ואית דבעי מימר ובלבד שלא יזכיר את האזכרות ועל הילכות ארץ העמים ולא כן אמר רבי זעירא בר אבינא בשם רב ירמיה יוסף בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלם גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית רבי יונה אמר רבי יהודה בן טבאי רבי יוסי אמר רבי יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח גזרו טומא' על כלי מתכות הלל ושמאי גזרו על טהרת הידים רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי לוי כך היתה הלכה בידן ושכחוה ועמדו השנים והסכימו על דעת הראשונים ללמדך שכל דבר שנותנין בית דין נפשן עליו סופו להתקיים בידן כמה שנאמר למשה בסיני ואתייא כיי דמר רבי מנא כי לא דבר רק הוא מכם ואם דבר רק הוא מכם למה הוא שאין אתם יגיעין בו כי הוא חייכם אימתי הוא חייכם בשעה שאתם יגיעין בו שמואל אמר לא שנו אלא בתוך שמונה עשרה הא חוץ לי"ח אפילו קטן מבטל התיבון הרי שביעית הרי חוץ לי"ח דבר ורבי יוחנן מקשי לה רבי קריספדא בשם רבי יוחנן רבן גמליאל ובית דינו התירו באיסור שני פרקים הראשונים רבי יונתן בעי ולא כן תניין שאין בית דין יכול לבטל את דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמיניין

אתא רב אבון רב יהודה בשם שמואל לא שנו אלא חוץ לשמונה עשרה הא בתוך שמונה עשרה אפילו גדול אינה מבטל מפני שעמדה להן בנפשותיהן

אמר רבי מנא לא מסתברא דלא הואיל והוא אונס בטל התיבון הרי שמן הרי בתוך שמונה עשרה ורבי יונתן מקשי לה רב כהנא בריה דרבי חייא בר אבא רבי אחא מטי בה בשם רבי יוחנן שמן ביטלו מבוטל נחמן בריה דרבי שמואל בר נחמני בשם רבי שמואל בר נחמני חמש חטאות מיתות רצו בית דין לבטל מבטלין אמר ר' חייא בר אדא הדא דאת אמר שלא ידחו למיתה ויפלו לנדבה אבל ליקרב על גבי המזבח אין חטאת מיתה קריבה

הלכה ה

(דף ג ע"ד) מתני' בית שמאי אומרים אין שורין דיו סממנין וכרשינין כו' ומה טעמהון דבית שמאי ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך כל מלאכתך גומרה מבעוד יום ומה טעמהון דבית הלל ששת ימים תעשה מעשיך וביום מה מקיימין בית הלל טעמון דבית שמאי ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך בעובדי ביידן ומה מקיימין בית שמאי טעמון דבית הלל ששת ימים תעשה מעשיך וביום כהדא דתני פותקין אמת המים לגינה מערב שבת והיא שותה והולכת בשבת נותנין קילורית על גבי העין מערב שבת והוא מתרפא והולכת בשבת נותנין רטייה על גבי מכה מערב שבת והיא(דף ד ע"א) מתרפא והולכת בשבת נותנין מגמר תחת הכלים מערב שבת והן מתעשנין והולכין בשבת נותנין גפרית תחת הכלים מערב שבת והן מתגפרין והולכין בשבת אין נותנין חיטים לריחים של מים אלא כדי שיטחנו כל צורכן מבעוד יום אמר רבי חגיי מפני שהן משמיעות את הקול אמר ליה רבי יוסי יאות רבי סבר כרבי יהודה ברם כרבנין כמה דאינון אמרין תמן משום לא הותחל בכל טיפה וטיפה כן אינון אמרין הכא משום לא הותחל בכל חיטה וחיטה אמר רבי יוסי בי רבי בון מפני שהוא שכח ותוקע את היתד בית שמאי אמרו לבית הלל דבר אחד ולא יכלו להשיבן בית הלל אמרו לבית שמאי דבר אחד ולא יכלו להשיבן אמרו להן בית הלל לבית שמאי אין אתם מודין לנו שטוענין קורת בית הבד ובעיגולי הגת עם חשיכה ולא יכלו להשיבן אמר רבי זעירא אילולא דלא מעלה רישי ביני אריוותא הוינא אמר טעמא תמן כבר נעקרה כל טיפה וטיפה ממקומה הכא מה אית לך מימר בית שמאי אמרו לבית הלל דבר אחד ולא יכלו להשיבן אמרו בית שמאי לבית הלל אין אתם מודין לנו שאין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו כל צורכן מבעוד יום ולא יכלו להשיבן אמר רבי זעירא אילולי דלא מעלה רישי ביני אריוותא הוינא אמ' טעמא תמן בצל בשר וביצה דרכן להתהפך הכא מה אית לך מימר אמר רבי יודן נצלו כאכילת בן דרוסאי אסרו דבר שדרכו להתהפך עד כדי שיצלה כל צורכו מבעוד יום אמר רבי מנא לא מסתברא דלא מותר דינון יכלין למימר לון היאך אתם משיבין לנו מדבר שדרכו לצלות כל צורכו מבעוד יום על דבר שאין דרכו להשרות כל צורכו מבעוד יום

הלכה ו

(דף ד ע"א) מתני' בית שמאי אומרי' אין נותנין אונין של פשתן בתוך התנור כו' מהו מיתהני אמר רבי אבהו כגון אילין קורייאי דלא מקפדין רב יהודה בשם שמואל והיא שתהא היורה עקורה אבל אם היתה היורה קבועה אסורה מפני שהוא מתיירא שמא מתאכל ציבעו והוא מוסיף מוי רבי שמואל בשם רבי אבהו בית הלל ילפין מלאכת היתר ממלאכת איסור אילו עשה כן בשבת שמא אינו אסור ודכוותה עשה כן מבעוד יום מותר

הלכה ז

(דף ד ע"א) מתני' בית שמאי אומרים אין פורסין מצודות חיה ועופות ודגים כו' מי מודיע אם נתקלקלה המצודה דבר בריא שניצודו מבעוד יום ואם לא נתקלקלה המצודה דבר בריא שלא ניצודו מבעוד יום ואפילו נתקלקלה המצודה חש לומר שמא לא ניצודו מבעוד יום אמר רבי יוסי בי רבי בון בפורשת בחורשין תדע לך שהוא כן דתנן דגים ודגים לא במקום שהן מצויין וכא במקום שחיה ועוף מצויין רבי חייא בשם רבי אתקין להל' סברין מימר מותרין למחר רבי חזקיה ורבי עוזיאל בריה דרבי חונייה דברת חוורן מותרין ממש סברין מימר ספיקו התירו רבי חנניה ורבי יונתן תריהון אמרין ספק הכן אסור רבי יוחנן אמר ספק הכן מותר רבי חייה רובא ורבי שמעון בר' חד אמר הגוי צריך הכן וחרנה אמר אין הגוי צריך הכן ולא ידעינן מאן אמר דא ומאן אמר דא

מן מה דרב מעני מיתי קומי רבי חייה רוב' והוא אמר ליה הן הויתא והוא אמר ליה שידתה הוות עבדא והוינא אכיל מינה תאינין הוי הוא דו אמר אין הגוי צריך הכן

חד תלמיד מן סימאי אזל לאנטויריס ואייתון ליה דרמסקינא ואכל חד תלמיד מן דרבי יהושע בן לוי אזל לתמן ואייתי ליה דרמסקינא ולא אכל ואתא ומר קומי רביה אמר ליה דו נהיג כשיטתיה דרבי סימאי דרבי סימאי אמר אין הגוי צריך הכן

רבי אבהו בשם רבי יהושע בן לוי דמדמניות שבכרם הרי אלו אסורות רב הונא בשם רב שצים שבכפים הרי אלו מותרין

הלכה ח

(דף ד ע"א) מתני' בית שמאי אומרים מוכרין לנכרי כו' אי זהו מקום קרוב ייבא כיי דמר שמואל כגון מן חוטרה לנהרדעא אוף הכא כן אית דבעי מימר עד שהוא מגיע לביתו ואית דבעי מימר עד שהוא מגיע לעירו רבי עקיבה אומר כדי שיצא ממקום הפתח ויקדש עליו היום אמר רבי יוחנן זו דברי רבי יוסי ורבי עקיבה בא להכריע על דברי בית הלל אין נותנין לגוי על מנת לצאת נטל ויצא אין את זקוק לו אין נותנין לכלב על מנת לצאת נטל ויצא אין את זקוק לו תני אומנין גוים שהיו עושין עם ישראל בתוך ביתו של ישראל אסור ובתוך בתיהן מותר אמר רבי שמעון בן לעזר במה דברים אמורים בקיבולת אבל בשכיר יום אסור במה דברים אמורים בתלוש מן הקרקע אבל במחובר לקרקע אסור בעיר אחר' בין כך ובין כך מות' מהו בין כך ובין כך בין בתלוש בין במחובר בין בשכיר בין בקיבולת אמר ר' אילא בין בתלוש בין במחובר ובלבד בקיבולת ר"ש בן ברקנא בשם רבי אחא בשבת ובאבל ובעבודה זרה הלכה כרבי שמעון בן אלעזר אין משלחין איגרות ביד גוי לא בערב שבת ולא בחמישי בשבת בית שמאי אוסרין אפילו ברביעי ובית הלל מתירין אמרו עליו על ר' יוסי הכהן שלא נמצא כתבו ביד גוי מעולם אין מפרישין לים הגדול לא בערב שבת ולא בחמישי בשבת ב"ש אוסרים אפילו ברביעי ובית הלל מתירין אם היה דבר של סכנה כגון מצור לצידון מותר אין מקיפין על עיר של גוים פחות משלשה ימים קודם לשבת הדא דתימר במלחמת הרשות אבל במלחמת חובה אפילו בשבת שכן מצינו שלא נכבשה יריחו אלא בשבת דכתיב כה תעשה ששת ימים וכתיב וביום השביעי תסובו את העיר שבעפעמים וכתיב עד רדתה אפילו בשבת

הלכה ט

(דף ד ע"ב) מתני' אין נותנין עורות לעבדן כו' עד איכן ייבא כמא דמר רב יוחנן בשם רבי חוניא עד כדי הילוך ארבעה מיל וכא נתן כליו לכובס נכרי ובא ומצאו עובד בו בשבת אסור אמר רבי יודן ויימר ליה דלא יעביד אמר רבי יודן אבוי דרבי מתנייה הא דתימר בטובת הנייה אבל בשכיר בעיבידתיה הוא עסיק אמר רבן שמעון בן גמליאל נוהגין היו בית אבא כו' לא אמרו אלא לבנין הא צבועין לא לפי דרכנו למדנו שהלבנים קשין לכבס יותר מן הצבועין ושוין כו' רבי שמואל ורבי יוסי בר' חנינא תריהון אמרין כבר נעקרה כל טיפה וטיפה ממקומה ר' אחא אמר רבי יוסי בר' חנינא בעי מהו ליגע במושך רבנן דקיסרין אמרין איתפלגון רבי יוחנן ורבי יוסי בר חנינה רבי יוחנן אמר אסור רבי יוסי בר חנינא אמר מותר מתניתא פליגא על רבי יוסי בר חנינא ושוין שלא יגע במושך

הלכה י

(דף ד ע"ב) מתני' אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום רבי בון בר כהנא בשם רבנן תבשיל שנתבשל כל צורכו מותר לשהותו על גבי כירה שאינה קטומה רבי זעירא בעי בשר בצל וביצה מצטמק ורע לו וזה מצטמק ויפה לו ואת אמר הכין דילמא דלא איתאמרת אלא חמין אתא רבי שמואל בעי רבי זעירא חמין שהוחמו כל צורכן אסור לשהותן על גבי כירה שאינה קטומה רבי ביבי בשם רבי יוחנן תבשיל שור שנתבשל כאכילת בן דרוסאי מותר להחזירו על גבי כירה קטומה ותייא כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן השופת את הקדירה על גבי גחלים מתרין בו לכשיתבשל כאכילת בן דרוסאי אסור רבי אחא רבי תנחום בר חייא בשם רבי שמעון בר' חמין שהוחמו כל צורכן מותר להחזירן על גבי כירה שאינה קטומה רבי זעירא בעי לשהות אסור ולהחזיר מותר דילמא לא איתאמרת אלא על פסח אתא רבי אחא בשם רבי שמעון בי רבי פסח שנצלה כל צורכו מותר להחזירו על גבי כירה שאינה קטומה מתני' אין נותנין את הפת לתנור כו' רבי יעקב בר אחא בשם רבי אסי זריזות הן הנשים בפת יותר מן התבשיל מה בין פת ומה בין תבשיל תבשיל דרכו לאכול רותח פת אין דרכו לוכל רותחת

תמן אמרין פת חמה חמתה בצידה צירעה צונין עקרב חמין מאן דמיחלף סכנה

מודה ר' לעזר בלחם הפנים שאינה קרוייה לחם עד שיקרמו פניה בתנור

הלכה יא

(דף ד ע"ב) מתני' משלשלין את הפסח לתנור כו' תמן תנינן חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן ואת אמר הכין אמר רבי יוסי חבורות זריזות הן פסח מחזירו את שלם ואין את מחזירו מחותך רבי שמואל בשם רבי זעירא מפני פסולו אמר רבי יוסי ויאות לאוכלו אין את יכול דכתיב אל תאכלו ממנו נא לצלותו אין את יכול שלא יהא כצולה בשבת מתוך שאת אומר שהוא מותר אף הוא אינו צולה אותו כל צורכו מבעוד יום מתוך שאת אומר לו שהוא אסור אף הוא צולה אותו כל צורכו מבעוד יום רבי ליעזר בי רבי יוסי שאיל צלייו שלם וחיתכו מהו מיחזרתיה ומשחנתיה רבי זעירא רב יהודה בשם רב ארבע מדורות כל שהן מדורת הגפת מדורת הזבל מדורת החלב מדורת גלעינים כל שהן רבי בא בשם רבי חייה בר אשי חותל שהוא מלא גלעיני' כל שהן ר' בא בשם ר' חייא בר אשי חותל שהוא מלא גלעינים אם מכונסות ברובן אם מפוזרות ברוב כל פרידה ופרידה מה ופליג כאן בבריאות וכאן בתשות רבי יוסי בשם רב ירמיה רבי חנניה מטי בה בשם רב חריות מלמטה ועצי' מלמעלה כיון שעלה האור בנתיים מותר ר' חלבו בשם רב הונ' קורה ורובה ברוב הקיפה מהו ברוב הקיפה ממקו' אחר או ברוב היקף כולה אשכח תני עד שתיפסל מלעשות מלאכה כיני מתנית' אף בפיחמין כל שהן

הדרן עלך יציאות השבת