|
ראוי לברך ולאכול כל מאכל פ"ד הי"ב (הי"ד בכ"י ליידן) דף סו ע"ב עמ' 1186 |
|
| מקור | תרגום |
| ר' חזקיה ר' כהן בשם רב. | רבי חזקיה רבי כהן בשם רב |
| עתיד אדם ליתן דין וחשבון | עתיד אדם ליתן דין וחשבון |
| על כל מה שראת עינו ולא אכל. | על כל מה שראתה עינו ולא אכל |
| ר' לעזר חשש להדא שמועתא | רבי לעזר חשש לזו השמועה |
| ומצמית ליה פריטין | ואוסף לו פרוטות |
| ואכיל בהון מכל מילה חדא בשתא. | ואוכל בהן מכל מין פעם בשנה |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה ואנקדוטה
דיון קצר באגדה
האגדה הובאה בהקשר לפיסקה 'ר' חזקיה רבי כהן בשם רב אסור לדור בעיר שאין בה לא רופא ולא מרחץ ולא בית דין מכין וחובשין'. רבי יוסי בן רבי בון הוסיף: 'אף אסור לדור בעיר שאין בה גינוניתא של ירק', היינו, אסור לדור בעיר שאין גינה של יָרָק.[1]
האגדה נפתחה במימרת רב לפיה מי שראה דבר מאכל ולא אכל אותו יהיה חייב לתת דין וחשבון על התנהגותו.[2] ניתן להניח שאין עמדתו של רב מכוונת לכך שעל האדם לאכול כל מה שעיניו רואות, אלא אם הוא נמנע ממאכל מיוחד, מפרי או ירק שהבשילו לראשונה בעונה. אם לא אכל הרי הוא כמתעלם ממה שהאל מעניק לו, וכתוצאה מכך הוא נמנע גם מלברך את האל.[3]
בהמשך מסופר כיצד מימש רבי אלעזר מימרת רב; הוא אסף פרוטות כדי לקנות בהן כל מאכל שצמח אפילו פעם אחת בשנה. ומאליו מובן כי קנה, ברך את האל ואכל.
[1]הכוונה לגינה של ירקות. ('יָרָק' הוא היחיד של ירקות).
[2]חייב לתת דין וחשבון על מעשיו בפני האל.
[3]ראו קרבן העדה על הדף.