עדי נוסח

שרידי הירושלמי עמ' 238 (חלקי)

 

מקבילות

משנה קידושין  פ"ד מי"ד (בשינויים)

תוספתא קידושין  (מהד' ליברמן) פ"ה הט"ו עמ' 297 (בשינויים)

בבלי קידושין פב ע"ב (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה

 

דיון קצר באגדה

האגדה הקודמת הסתיימה בדברי רבי מאיר 'שאין לך אומנות שאין בה עניים ועשירים. אלא הכל לפי זכות האדם'. העושר והעוני אינם נקבעים לפי האומנות שהאדם עוסק בה אלא נקבעים בידי האדם, מזכויויתו, היינו, מדרכו בעבודת האל, מקיום המצוות מצדקה וחסד שעושה. רעיון זה בא לידי פיתוח באגדה שבה אנו עוסקים.

רבי מאיר פתח אגדה זו בשאלה רטורית; הוא נקב בשמותיהם של ארבעה בעלי חיים ארי, צבי, שועל וזאב, ושאל אם מישהו ראה אחד מהם עוסק במלאכה. מאליו מובן כי התשובה שלילית היות שנבחרו בעלי חיים המצויים בטבע, והוא אף הביע דעתו ש'הן מתפרנסין בלא צער', משמע אינם עמלים קשות להשיג את מזונם.

הוא הוסיף כי בעלי החיים נבראו כדי לשמש את בני האדם, ובמקביל אמר שבני האדם נבראו כדי לשמש את האל. אמירת תכלית בריאתם של בעלי החיים ושל בני האדם מעלה שאלה נוספת; אם בעלי החיים מתפרנסים בלא צער, קל וחומר שבני האדם היו צריכים להתפרנס גם כן בלא צער, אלא שאין הדבר כך.

רבי מאיר השיב כי על האדם להתפרנס בצער ובדוחק בשל חטאיו, הוא חדל מלשמש את האל ולכן קיפח את פרנסתו.

מבנה האגדה הוא כאספקלריה ניגודית; בחלקה הראשון של האגדה הדובר עוסק בבעלי חיים שאינם מתפרנסים בצער, ואילו בחלק השני הוא עוסק בבני האדם המתפרנסים בצער. בין שני החלקים מצוי הציר שבונה את הניגוד – תכלית בריאתם של בעלי החיים היא לשמש את האדם, ואילו תכלית האדם היא לשמש את הבורא.

המבנה מודגש בשאלות:

-       השאלה על בעלי החיים: 'האם ראית מימיך'?

-       שאלת הציר: 'למה נבראו'? 

-       שאלה על העדר הקל וחומר: 'ומה אם אלו שנבראו לשמשיני כך הן מתפרנסין בלא צער. אני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאהא מתפרנס בלא צער'?

-       שאלה שניסוחה הפוך לניסוח השאלה הקודמת[3] 'מי גרם לי להיות מתפרנס בצער'?

למעשה מילת השאלה 'מי' בשאלה הרביעית היא המרכזית, שכן התשובה עליה שחטאי האדם הם שגורמים לו להתפרנס בדוחק ובצער מסבירה את הניגוד שהוצג באגדה. כמו כן התשובה שנבנתה על בסיס שאלות קודמות, מהווה פיתוח של עמדת רבי מאיר כי העושר והעוני אינם נקבעים לפי האומנות שבה עוסקים, אלא הם פועל יוצא מזכותו של האדם, מדרכו בעבודת האל, מקיום המצוות מצדקה וחסד שעושה.

---