[1]על מערכת היחסים בין רבי הושעיא ורבי יוחנן עם הנשיא. נכדו של רבי. ראה, ישראל לוין, מעמד החכמים בא"י בתקופת התלמוד עמ' 100 -108 . היימאן אהרון, תןלדות תנאים ואמוראים, ,א,  ערך רבי הושעיה.עמ' 110 -113, שם ,ב, עמ' 653 – 656  רבי הושעיא תלמידו של רבי ונאמן לבית הנשיא. רבי יוחנן דור אחריו. עזב את ציפורי מקום מושב הנשיא והקים את הישיבה הגדולה בטבריה. יחד עם שמירת כבודו של הנשיא ראה במעמד החכמים כסמכות גבוהה ומחיבת.

[2]רבא משמעו גדול, כינוי שנוסף לחכם המוערך כחכם גדול בתורה; אפשר שהכינוי רבא ניתן לו בירושלמי כדי להבדילו מר' הושעיה בן הדור השלישי (אלבק מבוא לתלמודים, עמ' 163).

[3]ראה פירוש קורבן העדה על הפתגם" דנגר בר נגרין לא  מפריק לה" הפתגם הוא על נגר. איש מקצוע. הועבר על ידי רבי הושעיא כמשל על חכמים.