עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

תוספתא קידושין (מהד' ליברמן) פ"ה, ה"ד עמ' 295

ספרי דברים (מהד' פינקלשטיין) כי תצא, פרשה  רנג עמ' 279 – 280

בבלי יבמות עו ע"ב; עח ע"א

בבלי סוטה ט ע"א

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

סיפור

 

עיון קצר באגדה

נשאל אם גר מצרי יכול לשאת גיורת מצרית אף כי אף לא אחד מהם נכלל בקהל ישראל, ולכן אינם עוברים על האיסור לבוא בקהל[1] או שמא הם אסורים גם להינשא זה לזה. כתשובה לשאלה זו הובא הסיפור להלן שאותו שנה רבי אבהו לפני רבי יוחנן.

בנימין, גר מצרי, היה תלמידו של רבי עקיבא; הוא סיפר לו כי נשא גיורת מצרית ושאל אם ישיא לבנו שהוא גר מצרי בן הדור השני, גיורת מצרית בת דור ראשון, האם במקרה זה נכדו שייחשב לדור שלישי יהיה כשר לבוא בקהל, כלומר, יוכל לשאת בת ישראל.

רבי עקיבא העמיד את הגר המצרי על טעותו; בדבריו פנה אליו ואמר: 'בני', ניסוח שמעיד על קרבה, על ניסיון לרכך את התשובה. אמר לו כי עליו להשיא את בנו לגיורת מצרית מדור שני, כך נכדו יהיה דור שלישי הן מצד אביו הן מצד אימו, ולכן יהיה כשר לבוא בקהל. דבריו נשענים על הפסוקים 'לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ: בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהֹוָה' (דברים כ"ג ח' – ט')

סתם המספר, ולא סיפר מה עשה בנימין, אך ניתן להניח שקיבל את דברי רבי עקיבא.

---