header2

יהושע והגבעונים – אגדה ב

פ"ד ה"א דף סה ע"ב עמ' 1180

מקור תרגום
אמ' ר' אלעזר. אמ' רבי אלעזר
איררן כנחש. איררן כנחש
[שנ']"ועתה ארורים אתם". ועתה ארורים אתם

 

עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

במדבר רבה, פרשת נשא ח ד (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש

 

עיון קצר באגדה

בסוגיה דנים באחד מן היוחסין, בנתינים שהם הגבעונים. באגדה הקודמת הועלתה דיעה כי יהושע הרחיק את הגבעונים מלבוא בקהל ישראל בכך שגזר עליהם עבדות. באגדה זו הביא בעל הסוגיה את דעתו של רבי אליעזר על תגובת יהושע משנודעה לו תרמיתם.

רבי אליעזר אמר שיהושע 'איררן כנחש', היינו, קילל את הגבעונים כפי שהאל קילל את הנחש שפיתה את חוה לאכול מעץ הדעת.

הבחירה במילה 'איררן' אינה מקרית, היא נעשתה כי בפתיחת הקללה לנחש נאמר 'אָרוּר' (בראשית ג' י"ד). גם מהות הקללות דומה; הנחש קולל להיות שפל בכל חיות השדה, שפל במובן גובהו '... עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ' (שם, שם), ושפל במובן יכולותיו בחיים 'וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ' (שם, שם). הוא הדין בקללה שקלל יהושע את הגבעונים, הם יהיו בעלי מעמד שפל 'וְעַתָּה אֲרוּרִים אַתֶּם וְלֹא יִכָּרֵת מִכֶּם עֶבֶד וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְבֵית אֱלֹהָי' (יהושע ט'כ"ג).

הנחש והגבעונים, שניהם פעלו בעורמה כדי להשיג את מטרתם, ולכן הקללה עליהם דומה.