header2

קבלת גרים

פ"ד ה"א דף סה ע"ב עמ' 1178

מקור תרגום
רב אמ'. רב אמר
הל' גרים הן הלכה גרים הן
ואין דוחין אותן כדרך שדוחין את הגרים תחילה. ואין דוחין אותן כדרך שדוחין את הגרים תחילה.

אבל מקבלין אותן וצריכין קירוב {פנים

שמא}  <פעם שנייהג2> <<ל>>גייר!ו! לשם.

אבל מקבלין אותן וצריכין קירוב פנים

שמא גייר לשם

 

עדי נוסח

שרידי הירושלמי עמ' 236 (חלקי)

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה

 

עיון קצר באגדה

באגדה הקודמת סופר על שתי משפחות כהנים שנפסלו מהכהונה כיוון שלא נמצאו כתבי הייחוס שלהם. בהקשר לכך נמסר בסוגיה שגם כהנים ממשפחת ברזילי נפסלו כיוון שנישאו בעבר לגיורות, ונאמר 'וגיורת כזונה היא אצל הכהונה'.

בהמשך הדיון על גרים הובאה ברייתא המונה גרים שאינם גרי צדק, היינו שלא התגיירו לשם שמיים, אלא התגיירו מתוך אינטרס אישי כמו אהבה לאיש או לאישה או כדי לשפר את מצבם הכלכלי או בטחוני וכד'. על גרים אלו פסק בעל הברייתא ואמר: 'אין מקבלין אותן',[1] כלומר, הם אינם נחשבים כגרים, אף לא בדיעבד.

עמדתו של רב מנוגדת, ובעל הסוגיה ציטט את מימרתו; תחילתה הילכתית: 'הלכה גרים הן'. רב קבע שגם גרים אלו גרים הם. בהמשך מימרתו הביע תפיסה ערכית המדריכה את האדם כיצד להתנהג כלפי הגרים, ציין שאין לדחות אותם כפי שעושים בתחילה, בעת שהם ומבקשים להתגייר,[2] אלא לקבל אותם ב'קירוב פנים', בהסברת פנים, ביחס טוב, בלבביות ובאדיבות. בסיפא של המימרה מציג רב סיבה אפשרית לדבריו, ייתכן שבכל זאת אותו גר התגייר לשם שמיים.

נבחר לראות במימרת רב אגדה כיוון שהיא משקפת תפיסת עולם ערכית.

[1]בבבלי מובאת העמדה בשמו של רבי נחמיה, תנא בן הדור הרביעי: 'שהיה רבי נחמיה אומר אחד גירי אריות ואחד גירי חלומות ואחד גירי מרדכי ואסתר אינן גרים עד שיתגיירו בזמן הזה' (יבמות כד ע"ב).

[2]ראו בבלי יבמות מז ע"א – ע"ב.