קידושין פרק ד – סימון אגדות בגמרא
הלכה א
(סה ע"א) עשרה יוחסין עלו מבבל כו'
כהני לויי וישראלי על שם ויעלו מבני ישראל ומן הכהנים והלוים והמשרתים והשוערים והנתיני' אל ירושלם בשנת שבע לארתחששתא
חללי על שם ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ אלה בקשו כתבם המתייחשים ולא נמצאו ויגואלו מן הכהונה
ויאמ' התרשתא להםולמה נקרא שמו התרשתה שהתירו לו לשתות ביין התרשתא ואני הייתי משקה למלךאשר לא יאכלו מקדשי הקדשים הא בקדשי הגבול יאכלו א"ר יוסי גדולה היא החזקה מכיון שהוחזקו שם להיות אוכלין אף כאן אוכלין ניחא תמן דכתיב הציבי לך ציונים(סה ע"ב) הכא מה אית לך כמ"ד מאיליהן קיבלו את המעשרות עד עמוד כהן לאורים ותומים וכי אורים ותומים היו באותה השעה בבית שני אלא כאדם שהוא אומר עד שיחיו המתים עד שיבוא בן דוד
אילין בנות ברזיליי לשם שמים נתגיירו או שלא לשם שמים נתגיירו אין תימר לשם שמי' נתגיירו יאכלו בקדשי הקדשי' ואין תימר שלא לשם שמים נתגיירו אפילו בקדשי הגבול לא יאכלו אפי' תימר לשום שמים נתגיירו וגיורת לא כזונה היא אצל כהונה פתר לה לא היו בנות אלא בנות בנות ואין מבנות בנות כישראל הם וכרבי שמעון דרבי שמעון אמר גיורת שנתגיירה פחות מבת שלש שנים ויום אחד לא היה בה דעת לטבול או משהטבילה אותה מכיון שהיא חוזרת וטובלת לשם קידושת ישר' כל אחת גיורת היא וגיורת כזונה היא אצל הכהונה המתגייר לשם אהבה וכן איש מפני אשה וכן אשה מפני איש וכן גירי שולחן מלכים וכן גירי אריות וכן גירי מרדכי ואסתר אין מקבלין אותן
רב אמר הלכה גרים הן ואין דוחין אותן כדרך שדוחין את הגרים תחילה אבל מקבלין אותן וצריכין קירוב פנים שמא גיירו לשם
גירי על שם וכל הנבדל מטומאת גרי הארץ אליהם חרורי על שם וכל הנתינים ובני עבדי שלמה שלוש מאות תשעים ושניים וגו'
ממזירי אמר רבי סימון כתיב ואלה העולים מתל מלח תל חרשא מתל מלח זו בבל תל חרשא אילו שתוקי ואסופי כרוב אילו הממזירין דובין אילו שהלכו אחר עיניהן אדון שהיו אומרי' אין דין ואין אדון ר' חזקיה מפיק לישניה אילו שהלכו אחר עיניהן ואמרו אין דין ואין דיין ואימר שהימרו לאל במעשיהן הרעים רבי אבון בשם רבי פינחס פירסמו עצמן כאימרא בחלוק
ר' לוי בשם רשב"ל ראויים היו ליעשות תל מלח אלא ששתקה להן מידת הדין תל חרשא
תני רבי אמי בשם רבי יהושע בן לוי על שם ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ניחא לעדה ולמזבח יי' אלא תליין יהושע בדופן אמר אני לא מקרבן ולא מרחקן אלא במי שהוא עתיד לבנו' את בית הבחירה ואת שדעתו לקרב יקרב לרחק ירחק בא דוד וריחקן שנ' והגבעונים לא מבני ישראל המה ולמה ריחקן על שם ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחר שנה אמר דוד בעון ארבעה דברים הגשמים נעצרים בעון עובדי ע"ז וגילוי עריות ושפיכו' דמים ופוסקין צדקה ברבים ואינן נותנין
בעון עובדי ע"ז מניין השמרו לכן פן יפתה לבבכם וגו' מה כתיב בתריה וחרה אף יי' בכם ועצר את השמים וגו' בעון מגלי עריות מניין ותחניפי ארץ בזימותייך וברעתך מהו עונשו של דבר וימנעו רביבים ומלקוש לא היה וגו' בעון שופכי דמי' מניין כי הדם הוא יחניף את הארץ בעון פוסקי צדקה ברבים ואינן נותנין מניין נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר
בדק דוד בכל דורו ולא מצא אחד מהן התחיל שואל באורים ותומים הדא הוא דכתיב ויבקש דוד את פני יי' באורים ותומים אמר ר' אלעזר כתיב בקשו את יי' כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו מהו אשר משפטו פעלו שהוא עושה משפט ופעלו כאחת ויאמר יי' על שאול ועל בית הדמים על שאול שלא עשיתם עמו חסד ועל בית הדמים על אשר המית את הגבעונים
שלח דוד וקרא להם מה לכם ולבית שאול אמרין ליה על אשר המית ממנו ז' אנשים שני חוטבי עצים ושני שואבי מים וחזן וסופר ושמש אמר לון מה אתון בעו כדון אמרו ליה יותן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום ליי' בגבעת שאול בחיר יי' אמר לון ומה הנייה לכון ואינון מתקטלין סבו לכון כסף ודהב והוון אמרין אין לנו כסף עם שאול ועם ביתו אמר דילמא דאינון בהתין פלגון מן פלג נסב כל חד מינהון והוה מפייס ליה קומי גרמיה והוה אמר ליה מה הנייה אית לך דאינון מתקטלין סב לך דהב וכסף והוא אמר אין לנו כסף עם שאול ועם ביתו אין לי כתיב באותה השעה אמר דוד שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל רחמנין ובויישנין וגומלי חסדים
רחמנין מניין ונתן לך רחמים בויישנין מניין ובעבור תהיה יראתו על פניכם זה סימן לבויישן שאינו חוטא וכל שאין לו בושת פנים דבר בריא שלא עמדו אבותיו על הר סיני וגומלי חסדים מניין ושמר יי' אלהיך לך את הברית ואת החסד ואילו אין בהן אחד מהן מיד עמד וריחקן שנאמר והגבעונים לא מבני ישראל המה אף עזרא ריחקן שנ' והנתינים יושבים בעופל אף לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מרחקן דכתיב והעובר את העיר יאבדוהו
כתיב ויאמר המלך אני אתן ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול את אדמוני ואת מפיבושת וגו' ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה ואת אמר אכן אמור מעתה בני מירב היו וגידלתן מיכל ונקראו על שמה ויתנם ביד הגבעונים ויוקיעום בהר לפני יי' ויפלו שבעתם יחד חסר יו"ד זה מפיבושת בן יהונתן בן שאול שהוא אדם גדול בתורה ונתן דוד עיניו בו להצילו מידם אמר דוד הריני מעבירן לפני המזבח וכל מי שהמזבח קולטו הרי הוא שלי והעבירן לפני המזבח ונתפלל עליו והלך המזבח וקלטו הדא הוא דכתיב אקרא אל אלהים עליון לאל גומר עלי שהסכים הקדוש ברוך הוא עם דוד
והמה הומתו בימי קציר בראשונים כתיב קציר שעורים ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה על הצור מהו על הצור א"ר הושעיה שהיתה אומרת הצור תמים פעלו
רבי אבא בר זמינא בשם ר' הושעיה גדול הוא קידוש השם מחילול השם בחילול השם כתיב לא תלין נבלתו על העץ ובקידוש השם כתי' מתחילת הקציר עד נתך מים עליהם מלמד שהיו תלויין מששה עשר בניסן עד שבעה עשר במרחשון והיו העוברים והשבים אומרים מה חטאו אילו (סה ע"ג) שנשתנית עליהן מידת הדין והיו אומרים על שפשטו ידיהן בגרים גרורים אמרו מה אם אילו שלא נתגיירו לשם שמים ראו היאך תבע הקדוש ברוך הוא את דמן המתגייר לשם שמי' על אחת כמה וכמה אין אלוה כאלהיכם ואי' אומה כאומתכם ואין לנו להידבק אלא בכם
הרבה גירי' נתגיירו באותה שעה הדא הוא דכתיב ויספר שלמה את כל האנשים הגרים ויעש מהם שבעי' אלף נושא סבל ושמונים אלף חוצב בהר
רב הונא אמר בימי רבי לעזר בן עזריה ביקשו לקרבן רבי אבהו מפיך לישנא בימי רבי לעזר אמרו מי מטהר חלקו של מזבח הדא אמרה יהושע ריחקן אפי' תימא יהושע ריחקן כלום ריחקן אלא פסולי משפחה אין תימר משום פסולי עבירות מעתה הבא על הנתינה לא יהא לה קנס והתנינן הבא על הנתינה יש לה קנס
א"ר אלעזר איררן כנחש שנאמר ועתה ארורים אתם וכתיב ויאמר איש ישראל אל החוי וכי חוי היו אלא שעשו מעשה חיוי
אמר יודע אני שאמר הקדוש ברוך הוא כי ביום אכלך ממנו מות תמות אלא הריני הולך ומרמה בהן והן אוכלין ונענשין ואני יורש את הארץ לעצמי כך עשו אילו אמרו יודעין אנו שהקב"ה אמ' לישראל כי החר' תחרימם החתי והאמורי והפרזי כאשר צוך יי' אלהיך וכתיב לא תכרת להם ברית הרי אנו הולכין ומרמים בהן והם כורתין עמנו ברית מה נפשך יהרגו אותנו עברו על השבועה יקיימו אותנו עברו על הגזירה בין כך ובין כך הן נענשין ואנו יורשין הארץ
רב נחמן בר יעקב אמר מקבלין גרים מן הקרדויים ומן התדמוריים ר' אבהו בשם ר' יוחנן מתניתא אמרה כן שגירי תדמור כשירין דתנינן תמן כל הכתמים הבאין מרקם טהורים הא גירי תדמור כשירין רבי יעקב בר אחא אמר שמועתא רבי חנינה רבי יהושע בן לוי חד מכשיר וחד מקבל מאן דמכשיר מקבל ומאן דמקבל לא מכשיר רבי יוסה בי רבי בון בשם רב נחמן בבל ליוחסין עד נהר יזק ר' יוסי בי רבי בון אמר רב ושמואל חד אמר עד נהר יזק וחד אמר עד נהר יואני אמר רב יהודה בין הנהרות כגולה ליוחסין א"ר חנינה בן ברוקה בשם רב יהודה בני מישא לא חשו להם אלא משום ספק חללות כהנים ששם לא הקפידו על הגרושו' תמן אמרין מישא מתה מדיי חולה אילם וגבביי גוססות חביל ימא תכילתא דבבל שנייא וגבביא וצררייא תכילתא דחביל ימא ר' יעקב בר אחא בשם ר' יאשיה דור אחד עשר שבממזר כר"ש כשר דלא דריש עשירי עשירי תני רבי לעזר בי ר"ש או' דור אחד עשר שבממזר זכרים אסורים ונקיבות מותרות ר' שמואל בריה דר' יוסי בי ר' בון אתיא דר' אלעזר בי רבי שמעון כר' מאיר כמה דר' מאיר אמר גזירה שוה במקום שבאת כן ר' לעזר בי ר' שמעון אמר גזרה שוה במקום שבאת מה להלן זכרים אסורין ונקיבות מותרות אוף הכא זכרי' אסורין ונקיבות מותרות מעתה אפי' מיד ובלבד מעשירי ולמעלה
שאלו את רבי אליעזר דור אחד עשר שבממזר מהו אמר להן הביאו לי דור שלישי ואני מטהרו מאי טעמא דר' אליעזר דלא חיי ואתייא דר' אליעזר כר' חנינה דאמר רבי חנינה אחת לס' לע' שנה הקדוש ברוך הוא מביא דבר בעולם ומכלה את הממזרים ונוטל עמהן כשירים שלא לפרסם לחטאים ואתייא כההיא דאמר ר' לוי בשם רבי שמעון בן לקיש במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני יי' שלא לפרסם את החטאים וגם הוא חכם ויבא רע לא מסתברא דלא וגם הוא חכם ויבא טוב אלא ללמדך שאפילו רעה שהקב"ה מביא לעולם בחכמה הוא מביאה ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מריעים ועל עזרת פועלי און
רב חונה אמר אין ממזר חיי יותר משלשים יום ר' זעירא כד סלק להכא שמע קלין קריי ממזרא וממזרתה אמר לון מהו כן הא אזלה ההיא דר' הונא דרבי הונא אמ' אין ממזר חיה יותר משלשי' יום א"ל ר' יעקב בר אחא עמך הייתי כד א"ר אבא רב הונא בשם רב אין ממזר חיי יותר משלשים יום אימתי בזמן שאינו מפורסם אבל אם היה מפורסם חיי הוא
ר' יסא בשם ר' יוחנן אף לעתיד לבוא אין הקדוש ברוך הוא נזקק אלא לשבט לוי מה טעמא וישב מצרף ומטהר כסף וטיהר את בני לוי וזיקק אות' וגו' א"ר זעירא כאדם שהו' שותה בכוס נקי א"ר הושעיה בגין דלית אנן לויים נפסיד
א"ר חנינה בריה דרבי אבהו אף לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא עושה עמהן צדקה מה טעמא והיו ליי' מגישי מנחה בצדקה
א"ר יוחנן כל משפחה שנשתקע בה פסול אין מדקדקין אחריה א"ר שמעון בן לקיש מתניתא אמרה כן משפחת בני צריפה היתה בעבר הירדן וריחקה בן ציון בזרוע ועוד אחרת היתה שם וקרבוה בני ציון בזרוע ולא ביקשו חכמים לפרסמן אבל חכמים מוסרין אותן לבניהן ותלמידיהן פעמיים בשבוע א"ר יוחנן העבודה שאני מכירן ומה נעשה ונשתקעו בהן גדולי הדור
א"ר יהושע בן לוי חמשת אלפים עבדים היו לפשחור בן אימר וכולם נשתקעו בכהונה גדולה הן הן עזי פנים שבכהונה א"ר אלעזר עיקר טירונייא שלהן ועמך כמריבי כהן
א"ר אבהו שלש עשרה עיירו' נשתקעו בכותים בימי שמד אמרין הדא עדן רמשאה מינהון
א"ר חנינה מתניתא דלא כר' יודה דר' יודה אמר ארבע קהילות הן קהל כהנים קהל לויים קהל ישר' קהל גרים מתיבין לרבי יהודה והכתיב לא יבוא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל יי' פסולי גוף אינון והכתיב בנים אשר יוולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יי' בעשה אינון ורבנין אמרין שלשה קהילות הן קהל כהנים קהל לוים קהל ישראל לא יבא לא יבא לא יבא
הלכה ב
(דף סה ע"ג) אי זהו שתוקי כו' מהו בדוקי בדוק אחריו אחוי דר' יהודה בר זבדי בשם רבי תינוק כל זמן שהוא מושלך (דף סה ע"ד) בשוק או אביו או אמו מעידין עליו נאסף מן השוק צריך שני עדים אביו ואמו כשני עדים הן רבנין דקיסרין בשם רב חסדא הדא דאת אמר בתינוק שאינו מרגיע אבל בתינוק שהוא מרגיע צריך שני עדים ואביו ואמו כשתי עדים הן ואתייא כההיא דא"ר ינאי עגלים וסייחין המקפצין אין להן חזקה רבי בא בשם רב חסדא שלשה הן שהן נאמנין על אתר חיה ושיירה והמטהרת חברותיה חיה ותקח המיילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשונה ושיירה כההיא דאמר ר' אבא אחוי דיהודה בר זבדי בשם רב תינוק כל זמן שהוא מושלך לשוק או אביו או אמו מעידין עליו נאסף מן השוק צריך שני עדים אביו ואמו כשני עדים הן והמטהרת חברותיה כההיא דתנינן תמן שלש נשים ישינות במיטה אחת נמצא דם תחת אחת מהן כולן טמאות בדקה אחת מהן ונמצאת טמאה היא טמיאה ושתים טהורות אמר רבי בא ובלבד מעת לעת
הלכה ג
(דף סה ע"ד) כל האסורין לבוא בקהל כו' רבי ירמיה אמר כללא פצוע דכא ישראל מותר לו לישא ממזרת א"ר יוסי ובלבד פסול משפחה הא פסול גוף לא חייליה דרבי יוסי מן הדא דא"ר חלקיה ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי לא שנו אלא פצוע דכא ישראל אבל פצוע דכא כהן כמה דאת אמר תמן כהן ברור אסור לו לישא גיורת אף הכא ישר' ברור אסור לו לישא ממזרת נישמיענה מן הדא דא"ר אימי תני ר' יעקב גבולייא קומי ר' יוחנן ר' יצחק בר טבליי בשם רשב"ל דברי ר' יהוד' ממזר לא ישא ממזרת כדי שיכלו ממזירין מן העולם ודכוות' עמוני לא ישא עמונית א"ר יוסי בי רבי בון על דרבנין צריכה אין יסבור ר' יהודה גירים פסולים בקהל יי' אינון לישא עמונית אינו יכול שהיא קהל יי' אצלו לישא מצרית אינו יכול שהוא קהל יי' אצלה א"ר מתנייה משחררין שפחה ומשיאין לו ודכוותה מצרי לא ישא מצרית
נישמעינה מן הדא תני ר' אבהו קומי רבי יוחנן א"ר יהודה בנימן גר מצרי היה מתלמידי רבי עקיבה אמר אני גר מצרי נשוי גיורת מצרית בני בן גר מצרי ואני משיאו לגיורת מצרי' ונמצ' בן בני כשר לבוא בקהל אמר לו רבי עקיבא לא בני אלא אף אתה השיאו לבת גיורת מצרית כדי שיהו' ג' דורות מיכן ושלשה דורות מיכן
רב יהודה בשם רב הלכה כר' לעזר דברי חכמי' רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק לא יבא ממזר בקהל יי' בקהל ברור אינו בא בא הוא בקהל ספק תמן תנינן ספק בן תשעה לראשון ספק בין ז' לאחרון יוציא והוולד כשר וחייבין אשם תלוי תני הראשון כשר להיות כהן והשני ממזר בספק ר' אליעזר בן יעקב או' אין ממזר בספק מודה ר' אליעזר בן יעקב בספק כותים ובספק חללים כההיא דתנינן תמן עשר' יוחסין עלו מבבל על דעתיה דר' אליעזר בן יעקב שמונה על דעתיה דר"ג ור' אליעזר תשעה על דעתיה דרבנין עשרה
הלכה ד
(דף סה ע"ד) הנושא אשה כהנת כו' א"ר יוחנן דר' מאיר היא דתני אי זו היא עיסה כשירה כל שאין בה לא חלל ולא ממזר ולא נתין ר"מ אומר כל שאין בה אחת מכל אילו בתה כשירה לכהונה אבל משפחה שנשתקע בה פסול רבי מאיר אומר בודק עד ארבע אימהות ומשיא וחכמים אומרי' בודק לעולם רב אמר זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים בודק מאי זו משפחה משיאין לכהונה ומשיא ביד מי הוא בודק רבי חגיי בשם ר' יאשיה בודק ביד קרובותיו ר' חמא אתא סבא א"ל משיאין לכהונה מן הדא זרעיתא א"ל אין ואסיב על פומיה רב אמר לחייה בריה נחות דרג וסב איתא אמר רבי אידי שכיחא הא מילתא בפומהון דרבנן ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא מכיון שלא נטמאה טהורה ולא כיהודה בן פפוס שנועל דלת בפני אשתו א"ל נהוגין הוון אבהתך עבדין כן חד כהן אתא לגבי רבי יוחנן אמ' ליה עברית מתניתא נשאתי אשה כהנת ובדקתי אחריה ארבעה אימהות שהן שמונה א"ל אין הוא עיקרא לקי מן דאשה מן מודע לך לויים וישר' מוסיפין עליה עוד אחת ולא נמצאת מחמיר בישר' יותר מן הכהנים א"ר יוסי בי ר' בון אחת זו ואחת זו קנס קנסו חכמים בהן כדי שיהא אדם דבק בשבטו ובמשפחתו
הלכה ה
(דף סה ע"ד) אין בודקין לא מן המזבח ולמעלה כו' כתיב שום תשים עליך מלך אין לי אלא מלך מניין לרבות שוטרי הרבים וגבאי צדקה וסופרי דיינין ומכין ברצועה מניין ת"ל מקרב אחיך תשים עליך מלך כל שתמניהו עליך לא יהא אלא מן הברורין שבאחיך
רבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן כתיב והתייחשם בצבא במלחמה זכות יחסיהם עומדת להם במלחמה עד כדון מן הקבלה מדברי תורה לא יבא ממזר בקהל יי' לא יבא פצוע דכא וגו' מה כתיב בתריה כי תצא מחנה על אויביך וגו'
הלכה ו
(דף סה ע"ד) בת חלל זכר כו' רב המנונא בשם רב בת בת בת לעולם ר' יוחנן בשם ר' ישמעאל בעמיו מה בעמיו שנ' להלן זכרים אסורין ונקיבות מותרות אף בעמיו שנאמר כאן זכרי' אסורין ונקיבות מותרו' מה נפק מביניהון כהן שבא על הגרושה והוליד בן והלך הבן והוליד בן ובת על דעתיה דרב בן ובת בן ובן בת ובת אסורה על דעתיה דרבי יוחנן בת בן אסורה ובת בת מותרת מתניתא פליגא על רב ישראל שנשא חללה בתו כשירה לכהונה פתר לה חללה מבנה מתניתא פליגא על רבי יוחנן ר' יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר פתר לה לא בא רבי יודה אלא להוסיף אילו אמר בת חלל כבת גר יאות
דלמא רבי הושעיה רבא ור' יודה נשייא הוון יתבין רהיט ר' יוחנן ולחיש לר' הושעי' באודניה פצוע דכא כהן מהו שישא בת גרים א"ל מה אמ' לך א"ל אמ' לי מילה דנגר בר נגרין לא מפריק לה לא אמר לי גיורת שהיא כזונה אצלו ולא בת ישראל שהיא מחללה לא אמר (דף סו ע"א)לי אלא בת גרים ובת גרים לא כישר' היא
פתר לה כר' יודה אמר בת גר זכר כבת חלל זכר כהן שבא על הגרושה והוליד בת בת בת מה היא רבי חנניה ור' מנא חד אמר כשירה וחד אמר פסולה מתיב מאן דאמר כשירה למאן דאמר פסולה בת חלל זכר אינ' פסולה וחללה מבנה אינה פסולה משם מה היא פסולה רבי אליעזר בן יעקב אומר כו' תמן תנינן רבי אליעזר בן יעקב אומר האשה בת גרים לא תינשא לכהונה עד שתהא אמה מישראל וכולהו מקרא אחד דרשו כי אם בתולות מזרע בית ישראל רבי יודה או' עד שיהא אביה מישראל ר' ליעזר בן יעקב אומר עד שיהא או אביה או אמה מישראל רבי יוסי אומר עד שיוולדו בקדושת ישראל רבי שמעון אומר עד שיבואו בתולים בקדושת ישראל תני בשם ר' שמעון גיורת שנתגיירה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשירה לכהונה מה טעמ' וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם ופינחס עמהן מה עבדין ליה רבנין החיו לכם לעבדים ולשפחות ר' יוסה ר' יסא בשם רבי יוחנן רבי יונה ר' חייה בשם ר' יוחנן הלכה כר' יוסה חנין בר בא בשם רב הלכה כר' יוסי והכהנים נהגו כר' אליעזר בן יעקב
חד כהן נסב בת גרים אתא עובדא קומי ר' אבהו וארבעיה אספסליה א"ל ר' ביבי לא כן אלפן ר' הלכה כרבי יוסי א"ל ולא נהגו הכהנים כר' אליעזר בן יעקב א"ל ר' על המנהג לוקין א"ל אין כיני את חמי מפייס ואנא מוקים ליה מן דקיימי א"ל ר' הואיל והותרה הרצועה אף אני מותר בה
רבי יעקב בר אידי בשם ר' יהושע בן לוי מעשה בשפחה בדרום שהיו קורין עליה ערר ושלח רבי את רומינוס לבודקה ובדק ומצא שנתגיירה זקינתה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד והכשירה לכהונה
רב הושעיה אמר כר' שמעון הכשירוה א"ר זעירא דברי הכל היא הכא דא"ר זעירא בשם רב אדא בר אחוה ר' יודן מטי בה בשם רב רבי אבהו בשם ר' יוחנן וולד בוגרת כשר שהוא בלא תעשה שהוא מכח עשה והוא אשה בבתוליה יקח ולא בוגרת כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא ודכוותה כי אם בתולה מעמיו יקח אשה לא גיורת כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא התיב ר' הושעיה הרי דור שני של מצרי הרי הו' בלא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא חזר ר' הושעיה ואמר לא דומה עשה שבישראל לעשה שבכהנים עשה שבישראל אסור בכל עשה שבכהנים אסור בכהנים ומותר בלויים ובישראל
הלכה ז
(דף סו ע"א) האומר בני זה ממזר אינו נאמן כו' תמן תנינן האומר בני זה נאמן רבי אבהו בשם רבי יוחנן לתת לו אבל לא ליקח ממנו א"ר יוסי ולא מתניתא היא אפי' שניהן אומ' על העובר שבמעיה ממזר הוא אינן נאמנין דילמא על דר' יהודה איתאמרת דר' יודה אומר נאמנין עליה רבי אבהו בשם ר' יוחנן לתת לו אבל לא ליקח ממנו אמ' ר' חזקיה עוד היא מתניתא כי את הבכור בן השנואה יכיר היו מחזיקי' בו שהוא בנו ובשעת מיתתו אמר אינו בנו אינו נאמן שאינו בנו ובשעת מיתתו אמר בני הוא נאמן אית תניי תני על קדמייתא נאמן ר' חזקיה רבי זריקן בשם רבי הונא היו מחזיקין אותו שהוא משפחתו נאמן היה עומד בצד המוכסין ואמ' בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא נאמן עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא אינו נאמן אית תניי תני נאמן א"ר מנא בגין אילין כותאי דינון משעבדין בבניהן תני נאמן על הגדול ואינו נאמן על הקטן אי זהו גדול ר' זעירא אמ' כל שיש לו אשה ובנים ר' אבהו בשם ר' יוחנן כל שיש לו אשה מתניתא פליג' על ר' אבהו גר שמל ולא טבל והיו לו בני' ואמ' מלתי ולא טבלתי נאמן ומטבילין אותו בשבת משם מה נכייה דברי רב יודה מה עבד לה רבי אבהו פתר לה משם מה בכך
הלכה ח
(דף סו ע"א) מי שנתן רשות לשלוחו כו' תני איש ואשה שבאו ממדינת הים הוא אומ' אשתי היא והיא אומרת בעלי הוא אין הורגין עליהן משום אשת איש הוחזקו הורגין עליהן משום אשת איש עד כמה היא חזקה ר' יונה ר' בא ר' חייה בשם ר' יוחנן עד שלשים יום תמן תנינן תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו ר"מ מטהר וחכמי' מטמאין שדרך תינוק לטפח בעיסה ושורפין על החזקות רבי יוסי בשם רבי זעירא איתפלגון ר' יוחנן ורשב"ל ר' יוחנן אמר הורגין על החזקות ורשב"ל אמר אין הורגין על החזקות רבי יוסי בי רבי בון בשם ר' זעירא כל עמא מודיי שהורגין על החזקות מה פליגין בשריפה רבי יוחנן אמר הורגין על החזקות ואין שורפין על החזקות רשב"ל אומר כשם שהורגין על החזקות כך שורפין על החזקות ומניין שהורגין על החזקות רבי שמואל בריה דר' יוסי בי ר' בון אמר כתיב ומכה אביו ואמו מות יומת וכי דבר בריא הוא שזה הוא אביו והלא חזקה היא שהוא אביו ואת אמר הורגין אף הכא הורגין
הלכה ט
(דף סו ע"א) וכן האשה שנתנה רשו' כו' ולית הדא פליגא על ר' יוחנן דר' יוחנן אמ' אדם מבטל שליחותו בדברים פתר לה משום חומרא דעריות ר' יוסה בי ר' בון שמע לה מן דבתרה וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה והלכה היא וקידשה את עצמה ולית הדא פליגא על רבי יוחנן דר' יוחנן אמ' אדם מבטל שליחותו בדברים פתר לה משו חומרא הוא בעריות
הלכה י
(דף סו ע"א) מי שיצא הוא ואשתו למדינת הים כו' רבי אבהו בשם ר' יוחנן איש ואשתו עשו אותן כשני עדים חזקה אין אשה שותקת(דף סו ע"ב)על בני חבירתה רבי אבון שמע לה מן דבתרה אשה נשאתי במדינת הים הרי זו ואילו בניה רבי אבהו בשם ר' יוחנן איש ואשתו עשו אותן כשני עדי' חזקה אין האשה שותקת על בני חבירתה
הלכה יא
(דף סו ע"ב) אשה שנשאתי במדינת הים תני הביא ראייה על הגדולים יביא ראייה על הקטנים ליידא מילה א"ר יונה אני אומר שמא נתגרשה בנתיים לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים כו' א"ר אבין בד"א בכשירין אבל בפרוצין לא תתייחד אפי' במאה איש תני בן יומו שמת הרי הוא לאביו ולאמו ולכל קרוביו כחתן שלם לא סוף דבר בן יומו חי אלא אפי' יצא ראשו ורובו בחיים ויוצא בחיק ונקבר באשה אחת ובשני אנשים אבא שאול אומר אף באיש אחד ובשתי נשים מסתברא ר"ש מודיי לאבא שאול אבא שאול לא מודי לר"ש שאין יצר הרע מצוי בבית הקברות רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך אמך בסתר בתך בסתר מתייחד אדם עם אמו ודר עמה עם בתו ודר עמה עם אחותו ואינו דר עמה וישן עמהן בקירוב בשר תני ר' חלפתא בן שאול הבת אצל האב עד בת שלש שנים ויום אחד הבן אצל האם עד בן תשע שנים ויום אחד הגדילו זה ישן בכסותו וזה ישן בכסותו תני שנים שהיו ישיני' במיטה אחת זה מתכסה בכסות עצמו וקורא וזה מתכסה בכסות עצמו וקורא אם היו בנו ובתו קטנים מותר תמן אמרין איש ואשתו מותר ר' יעקב בר אחא בשם רבי לעזר לאיש ואשתו נצרכה פיס' ולא ילמד רווק סופרים ולא תלמד אשה סופרים כו' תני רבי אלעזר אומר אף מי שיש לו אשה ובנים ואינן עמו באותו מקום לא ילמד סופרים ר' יודן בי ר' ישמעאל עבד חד מתניין הכן פיס' ר' יהודה אומר לא ירעה רווק את הבהמה ולא ישנו שני רווקין בטלית אחד וחכמים מתירין יאות אמר ר' יודה מה טעמא דרבנין חס ושלום לא נחשדו ישראל לא הזכור ולא על הבהמה והתנינן לא ילמד רווק סופרים משם שאמו באה עמו אחותו באה עמו פיס' לא ילמד אדם את בנו אומנות בין הנשים כו' תני לא ילמד אדם את בנו חמר וגמל וספן קדר קרר רועה חנווני מפני שאומנותן אומנות ליסטין פיס'
אבא אוריין איש ציידן אומ' משום אבא שאול כו' רוב חמרים רשעים רוב גמלין כשירין רוב ספנים חסידים רוב ממזירין פקחין רוב עבדים נאים רוב בני אבות בויישני' רוב בנים דומין לאחי האם כשר שברופאי' לגיהנם הכשר שבטבחין שותף עמלק תני רבי שמעון בן יוחי הכשר שבגוים הרוג הטוב שבנחשים רצץ את מוחו הכשירה שבנשים בעלת כשפים אשרי מי שעושה רצון המקום
רבי מאיר אומ' מ"מ אדם מתפרנס אשרי מי שרואה את הוריו באומנות מעולה אוי לו למי שרואה את הוריו באומנות פגומה פיס' ר' מאיר או' לעולם ישתדל אדם ללמד את בנו אומנות נקייה כו' מה יעשה אדם ישתדל וילמד את בנו אומנות קטנה ויתפלל ויבקש רחמים ממי שהעושר שלו שאין לך אומנות שאין בה עניים ועשירים אלא הכל לפי זכות האדם
ר"ש בן אלעזר משום רבי מאיר ראית מימך ארי סבל ארי קייץ שועל חנווני זאב מוכר קדירות והן מתפרנסין בלא צער ולמה נבראו לשמשיני ואני נבראתי לשמש את קוני והרי הדברים קל וחומר ומה אם אילו שנבראו לשמשיני כך הן מתפרנסין בלא צער אני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאהא מתפרנס בלא צער ומי גרם לי להיו' מתפרנס בצער הוי או' חטאיי על שהירעתי מעשיי קיפחתי פרנסתי
הלכה יב
(דף סו ע"ב) רבי נהוריי אומ' מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה שכל אומנות אינו עומדת לו לאדם אלא בימי נערות בזמן שכוחו עליו אבל אם בא לידי חולי או נכנס לידי זקנה או למידה של יסורין ואינו יכול לעשות מלאכה הרי הוא מת ברעב אבל התורה אינה כן אלא מכבדתו ומשמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו בנערותו מהו אומר וקויי יי' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייעפו ילכו ולא ייגעו ובזקנותו מה הוא אומר עוד ינובון בשיבה דשינים ורעננים יהיו וכן אתה מוצא באבינו אברהם ששימר את התורה עד שלא באת לעולם שנא' עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצותי חוקותי ותורותי אף גידלו ובירכו בנערותו ונתן לו אחרית ותקוה בזקנותו בנערותו מהו אומ' ואברהם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב ובזקנותו מהו אומר ואברהם זקן בא בימים ויי' ברך את אברהם בכל
ר' חזקיה ר' כהן בשם רב אסור לדור בעיר שאין בה לא רופא ולא מרחץ ולא בית דין מכין וחובשין א"ר יוסי בי ר' בון אף אסור לדור בעיר שאין בה גינוניתא של ירק
ר' חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראת עינו ולא אכל רבי לעזר חשש להדא שמועתא ומצמית ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה חדא בשתא
הדרן עלך עשרה יוחסין וכולא מסכתא דקידושין וכולא סידרא דנשים