header2

ולד לבת ישראל שבאו עליה גוי או עבד – אגדה א

פ"ג הי"ב דף סד ע"ג עמ' 1176

מקור תרגום
אמ' ר' חזקיה. אמר רבי חזקיה
אנא ידע ראשה וסופה. אנא ידע ראשה וסופה
ר' חמא בר חנינה הוה אזיל מיסוק לחמתה דגדר. רבי חמא בר חנינה הוה אזיל מיסוק לחמתה דגדר
אתא לגבי אבוי אמ' ליה. אתא לגבי אבוי אמר ליה
הב דעתך דאית תמן מן אינון פסולייא דלא תפגע בהון.   הב דעתך דאית תמן מן אינון פסולייא דלא תפגע בהון  

 

עדי נוסח

שרידי הירושלמי 232 (חלקי)

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

בעל הסוגיה הביא שלוש עמדות של תנאים ואמוראים בדבר מעמדו של הנולד לבת ישראל שגוי או עבד באו עליה; רבי ינאי אמר בשמו של רבי יהודה הנשיא שהוולד ממזר, בשמו של רבן גמליאל, בנו של רבי, נקבע שהוולד מזוהם,[1] ורבי יהודה נשיאה, נכדו של רבי, קבע שהוולד כשר. נמצא שעם חלוף השנים שבין רבי לנכדו מעמדו ההלכתי של וולד זה 'מתעלה' משתפר.

כשיטת רבי יהודה נשיאה הורה רבי בא בר זבדא בפני חכמים, וכמוהו אמר רב ביבי בפני רבי זעירא בשם רבי חנינה שהוולד כשר. רבי זעירא ערער על האפשרות שעמדת רבי חנינה היא שהולד כשר. בטיעונו אמר: 'אין למידין למעשה מהברה' כלומר אין קובעים הלכה משמועה בעלמא.

בעל האגדה סיפר כי אכן רבי חנינה מעולם לא אמר כי הוולד לבת ישראל ולגוי או לעבד כשר, ולהוכחת דבריו הובאה  אנקדוטה שאותה סיפר רבי חזקיה.

רבי חזקיה אמר כי הוא יודע את המעשה שגרם לשמועה הלא נכונה משמו של רבי חנינא.; רבי חמא בר חנינא עמד לצאת לחמת גדר, לפני יציאתו בא אל אביו רבי חנינה. בדברי הפרידה אמר לו אביו: 'הב דעתך דאית תמן מן אינון פסולייא..', משמע, הסב דעתו לכך כי בחמת גדר מצויים פסולים שנולדו לגוי ועבד שבאו על בת ישראל, וכי עליו להיזהר 'דלא תפגע בהון'. ורב המרחק בין האמירה "שלא תפגע בהם" להכרזה על היותם כשרים.

יתר על כן, יש מקום להניח כי אגדה זו הובאה כדי להבהיר שאין לפסוק הלכה על סמך שמועה שאינה מאומתת.     


[1]משמע שאם נולדה בת היא פסולה להינשא לכהן.