header2

דרכי סוחרים בנושא כספים – אגדה ב

פ"ג ה"ד דף סד ע"א עמ' 1172

מקור תרגום
חד בר נש קם עם חבריה בשוקא. אדם אחד עמד עם חברו בשוק
אמ' ליה. אמר לו
הב לי קי(מ)[ת]ונא[1] דאית לי גבך. תו לי פשתן שיש לי אצלך
אמר ליה. הב לי דינרא דאית לי גבך. אמר לו תן לי דינרים שיש לי אצלך
אמר ליה.. אמר לו
הב לי קיתונא וסב דינרא. תן לי פשתן וקח הדינרים
אתא עובדא קומי ר' מנא. בא המעשה לפני רבי מנא
אמר ליה. אמר לו
את אודית ליה בדינרא אתה הודית לו (שאתה חב לו) דינרים
והוא לא הודי לך בקיתונא. והוא לא הודה לך בפשתן
איזיל והב ליה דינרא. לך ותן לו דינרים

 

עדי נוסח

לא נמצאו

 

מקבילות

לא נמצאו

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

סיפור

 

עיון קצר באגדה

האגדה הקודמת עסקה בדרכי מסחר ובהעברת חובות, אגדה זו עוסקת אף היא בדרכי מסחר ובבעלי חוב אך מזווית אחרת.

אדם עמד בשוק עם חברו וביקש ממנו שישיב לו פשתן השייך לו ומצוי בידי חברו. בתגובה השיב החבר כי ראשית עליו להשיב לו את כספו המצוי בידיו. סיכם האדם שתבע את הפשתן כי ישיב לו את הכסף כשייתן לו את הפשתן.                                                                                                                  

יש לתת את הדעת לנטען בדו שיח זה:                                                                                  

א. התובע ביקש פשתן ששייך לו ומצוי ביד הנתבע.                                                                 

ב. הנתבע לא הודה שאכן הפשתן בידו.                                                             

ג. אמירת התובע 'הב לי קיתונא וסב דינרא' מצויה הודאתו כי מצויים ברשותו כספים השייכים לנתבע.                                                                                                          

מדו השיח עולה שרק התובע הודה כי בידו כספים השייכים לנתבע, ואילו הנתבע לא הודה שיש לו פשתן. רבי מנא שדן במקרה פסק כי על התובע אשר הודה כי בידיו מצויים כספים השייכים לנתבע, לכבד את הודאתו ולהשיב כספים אלו.


[1]סוקולוף, ערך 'כיתן', עמ' 257; הפני משה מבאר 'כמו כיתונא'.