|
חגיי איש סברה הוא – אגדה א פ"ג ה"ב דף סג ע"ד עמ' 1171 |
|
| מקור | תרגום |
| היה מדעתו סימפון ומדעת' קידושין. | היה מדעתו סימפון ומדעתה קידושין |
| ר' חנינה אמ'. סימפון. | רבי חנינה אמר סמפון |
| ר' חגיי בשם ר' זעירא אמ'. קידושין. | רבי חגיי בשם רבי זעירא אמר קידושין |
| והוה ר' חנינה מתרס כליו קבל ר' חגיי. | והיה רבי חנינה מתגונן[1] לפני רבי חגיי |
| אמ' ליה רבי הילא. | אמר לו רבי הילא |
| קבל חגיי. | קבל (דעתו של) של חגיי |
| דחגיי אינשי סבורא הוא. | שחגיי איש סברא הוא |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
אנקדוטה
עיון קצר באגדה
בעל הסוגיה המשיך לעסוק בסימפון ושאל לגבי הדין במקרה שבו הגבר טוען כי הקידושין נעשו על תנאי (סימפון), התנאי לא התקיים ולכן אין קידושין תוקף. לעומת זאת האישה טענה כי הקידושין נערכו ללא כל תנאי ולכן הם תקפים.
רבי חנינה ורבי חגיי בשם רבי זעירא חלוקים על התשובה; רבי חנינה סבר כי הקידושין אינם תקפים מאחר שהיה להם תנאי והוא לא התקיים, ואילו רבי חגיי בשם רבי זעירא ראה קידושין אלו כתקפים.
בעל האגדה תיאר כי הוויכוח גלש לעימות חריף שבא לידי ביטוי בתיאור 'והוה ר' חנינה מתרס כליו קבל ר' חגיי'. הביטוי 'מתרס כליו' הוא יחידאי בתלמוד,[2] ונראה שמילותיו לקוחות מתחום סמנטי של מלחמה, לכן הוא מדמה את בית המדרש לשדה מלחמה ומבטא אף את עוצמת הוויכוח. בעל הפני משה פירש: 'היה מתריס בכל כחו נגדו ולדבר אתו קשות על שאוסרו בקרובותיה שהרי זה צווח ועומד שלא קידש אלא על תנאי ועכשיו נתבטלו הקידושין'.
רבי הילא (אלעא) מיתן את עוצמת הדיון בבקשה שרבי חנינה יקבל את דברי רבי חגי בטענה כי "איש סברא" הוא. יש לתת דעת לדרך הסברו של בעל הפני משה 'קבלוהו לחגיי בפנים מסבירות ובדברים המתישבים על הלב שבודאי יודה לדבריך שבעל סברא הוא ומקבל האמת'.
אגדה זו משקפת דרך הלימוד בבית המדרש ואת האמוציות המתעוררות בדיון, וכמו כן ראוי לראות את חשיבותם של הכוחות הַמְּאַזְּנִים ומפשרים בין החכמים בעת ויכוחים הלכתיים.
[1]סוקולוף, ערך 'תריס', עמ' 593; הוא מתרגם shield משמע מגן מתגונן או 'להגן על'. ראו גם את הסבר האקדמיה למושג 'בעלי תריסין' תלמידי חכמים בעלי עמדה לוחמת לרעיון מסוים (אתר האקדמיה ללשון עברית). לדרך פירוש זו יש לתרגם שרבי חגיי נלחם על דעתו.
[2]'מתרס' (ללא 'כליו') מופיע פעם נוספת בירושלמי עבודה זרה פ"ב ה"ג דף מא ע"ב, ואף כאן 'רבי חנינה מתרס...'. וראו