רבי יוחנן פקד לבנותיו פ"ג ה"ב דף סג ע"ד עמ' 1170 |
|
מקור | תרגום |
ר' יוחנן דמיך | רבי יוחנן לפני מותו |
פקיד לבנתיה דיהוון עבדן כר' שמעון בן לקיש. | פקד לבנותיו שיהיו עושות כרבי שמעון בן לקיש |
אמ'. | אמר |
שמא יעמוד בית דין אחר ויסבור דכוותיה | שמא יעמוד בית דין אחר ויסבור כמותו |
ונמצאו בניו באין לידי ממזירות. | ונמצאו בניו באין לידי ממזירות |
עדי נוסח
מקבילות
ירושלמי גיטין פ"ז ה"ו דף מט ע"א עמ' 1086
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
אנקדוטה
עיון קצר באגדה
המשנה דנה בקידושין שמצוי בהם תנאי, כגון 'האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך מאתיים זוז...', הקידושין חלים מיד בתנאי שהוא ייתן לה את התחייבותו בזמן כל שהוא. בסוגיה נדונה השאלה מהו דין הקידושין במקרה בו הבעל מת טרם פרע את התחייבותו לאישה. הפתרון הוא כתיבת סִמְפּוֹן שמבטל את תוקף הקידושין במקרה שכזה.
שאלה נוספת שהובאה בסוגיה היא מה ההלכה במקרה אונס שבגינו לא עלה בידי האיש להיכנס לחופה בזמן שנקבע. בשאלה זו חלוקים רבי יוחנן וריש לקיש. רבי יוחנן סבר כי תנאי שלא התקיים בגלל אונס נחשב כאילו לא נעשה התנאי, והקידושין בטלים. לעומתו ריש לקיש סבר כי תנאי שלא התקיים מחמת אונס אינו מבטל את הקידושין. לשיטת ריש לקיש אם ברצונם של בני הזוג שאי קיום התנאי יבטל את הקידושין, יש להוסיף לשטר סימפון שבו ייכתב התנאי 'דאין אתא יום פלן ולא הוותי כונסה לי לא יהיה עלייך כלום', משמע הבהרה שיש בכוחה לעקור את הקידושין במקרה של אונס.
באגדה מובאים דברי רבי יוחנן לבנותיו; בניגוד לעמדתו במחלוקת עם ריש לקיש, הוא ציווה על בנותיו להוסיף לסימפון את ההסתייגות שאותה הוסיף ריש לקיש. תירוצו של רבי יוחנן היה שמא יעמוד בית דין אחר, יפסוק כריש לקיש ונמצאו נכדיו באין לידי ממזרות.
בתירוצו של רבי יוחנן מצויה ההנחה כי אין מצב של הלכה לדורות. תמיד קיימת אפשרות לבית דין שמסיבותיו יפסוק בשונה מההלכה המקובלת, וההלכה תהיה כמותו.