פסיקא
מושג שנגזר מהשורש פס"ק שמשמעו קצב; פסיקא היא פעולה שבה קוצבים[1] לאדם[2] לצורכי קיומו סך של מעות או מזון קבועים.
[1]הקוצבים יכולים להיות אנשי ציבור כמו דיינים בבית הדין, פרנסים או נציגי ציבור בממונים על קופת צדקה. אפשר גם שדיינים יקבעו קצבה לאלמנות, או בעל יקצוב לאשתו או לגרושתו.
[2]עני או גרושה או אלמנה.