סימון אגדות – פרק ג

הלכה א

(סג ע"ג) האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלוני כו'

תני הרי זה זריז ונשכר ונקנה המקח אלא שנהג מנהג רמיות אף למידת הדין כן האומר לחבירו צא וקח לי מקח פלוני והלך ולקחו לעצמו הרי זה זריז ונשכר ונקנה המקח אלא שנהג מנהג רמיות רבי זעירא מיקל להון דחמי לחבריה זבין זבינא ומעלה ליה עלוי א"ר אבון בשם רבי זעירא אף לעושה עלוי חבילה רבנין קריי עלוי למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב

לא הוחזק השליח בעדים הוא אומר לעצמי קידשתי והיא אומר' לראשון השיני כאומר לאשה קידשתיך והיא אומרת לא קידשתני והיא כאומרת לראשון קידשתני והוא אומר לא קידשתיך אמרה איני יודעת חזקה לשני הוחזק השליח בעדים הוא אומר לעצמי קידשתי והיא אומרת לראשון חזקה לראשון אמרה איני יודעת שניהן נותנין גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס לפיכך אם מת השני בתוך שלשים יום או גירשה חלו עליה קידושי ראשון לאחר שלשי' יום מת לאחר שלשים ולא גירש לא חלו עליה קידושי הראשון הדא דתני ר' חייה כל תנאי שנתקיים אף על פי שבטל לאחר מיכן הרי זו מקודשת וכל תנאי שבטל בשעת קידושין אף על פי שמתקיים לאחר מיכן אינה מקודשת רבי אבהו בשם רבי יוחנן הרי זו עולה לאחר שלשים יום ומכרה בתוך שלשים יום הרי זו מכורה והקדישה הקדש חזר ולקחה בתוך שלשים יום חל עליה הקדש עולה לאחר שלשי' לא חל עליה הקד' עולה לא דמייא עולה לאשה מה דמייא אשה לעולה א"ר חייה בר אדא תיפתר שמת השני והוה ליה אח מכיון שהיא זקוקה לייבום לא חלו עליה קידושי הראשון מה דמייא עולה לאשה א"ר מתניה תיפתר שהקדישה לבעלת מום קבוע ר' בון בר חייה בעא קומי ר' זעירא תמן את אמר אמירתי לגבוה כמסירתי להדיוט והכא את אמר הכין א"ל תמן באומר מכבר ברם הכא באומר לאחר שלשים יום רבי אבהו בשם רבי יוחנן הרי זו עולה שלשים יום כל שלשים הרי זו עולה לאחר שלשים יום יצאת לחולין מאיליה מעילתה מה היא ר' יוחנן אמר מעילתה ברורה רבי זעירא רבי הילא תריהון אמרין מעילתה ספק הרי את מקודשת לי שלשים יום הרי זו מקודשת מה בין הקדש ומה בין אשה מצינו הקדש יוצא בלא פדיון ולא מצינו אשה יוצאה בלא גט הן אשכחנן הקדש יוצא בלא פדיון כר"ש דר"ש אמר נכנסין ולא נותנין א"ר יוסי בי רבי בון תיפתר דברי הכל בשדה מקנה הרי זו גיטה שלשים יום אין זה גט כריתות א"ר יצחק בר' לעזר הדא דאת אמר מקודשת בשקידשה בכסף אבל אם קידשה בשטר הואיל ולא למדו כתב קידושין אלא מגירושין מה בגירושין אינה מגורשת אף בקידושין אינה מקודשת רבי אבהו בשם ר' יוחנן הרי זו עולה לאחר שלשים מכרה בתוך שלשים אינה מכורה הקדישה לא קדשה ליידא מילה א"ל לאחר שלשים לשייר לו גיזה ועבודה תלוש מן הקרקע הזה שיקנה לך לאחר שלשים יום מכרו בתוך שלשים יום אינו מכור הקדישו לא קדש ליידא מילה א"ל לאחר שלשים לשייר לו אכילת פירות הילך סלע זה שתקנה לי שדך לאחר שלשים יום מכרה בתוך שלשים אינה מכורה ומה בינה לאשה אלא מכרה הרי זו מכורה הילך כסף זה שיקנה לי עבדך לאחר שלשים אית תניי תני הראשון ביום וביומיים ואית תניי תני השני ביום וביומים אית תניי תני זה וזה אינו ביום וביומיים אית תניי תני זה וזה ביום וביומיים מאן דמר הראשון ביום וביומים ומת תחת ידו מאן דאמר השני ביום וביומיים כי כספו הוא מאן דאמר זה וזה ביום וביומיים הראשון כמת תחת ידו השני כי כספו הוא מ"ד זה וזה אינו ביום וביומיים מ"ד זה וזה אינו ביום וביומים הראשון שאינו כספו והשני אינו מת תחת ידו בת כהן לישר' תאכל בתרומה אית תניי תני לא תאכל בתרומה א"ר הילא מ"ד תאכל בתרומ' כשהשני כהן ומ"ד לא תאכל בתרומה בשאין השני כהן מעכשיו לאחר שלשים יום רבי אבהו בשם רבי יוחנן אפילו קידושי מאה תופשין בה א"ר לעזר לכן צריכה אפילו קידשה השני קידושין גמורין רבי יצחק בר טבליי בעא קומי רבי לעזר מה נפשך מה שקנה בה הראשון קנה והשאר השני בא וגומר א"ל וכי יש נפשך(סג ע"ד) בערוות מהו כדון כל אשה שאינה קנויה לאדם אחד אפי' קידושי מאה תופסין בה חד תלמיד בעא קומי ר' זעירא נתן לה בשחרית על מנת לגרשה בין הערבי' חד דויד סבר מימר כל שהוא קונה אמ' רבי זעירא לאחר שלשי' קונה קניין גמור אבל אם הוסיף בה השני קניין גמור קורא אני עליה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה היו שניהן כהנים שניהן אחים שניהן אסורין היו שלשה אחין וקידשוה שנים מהן ומתו הדא היא דתני רבי חייה אשת מת אחד מתייבמת ולא אשת שני מתים היו שני אחים וקידשוה שניהן ומת אחד מהן השני מהו שיהא מותר בה מה נפשך מה שקנה בה קנה והשאר נפלה לו מאת אחיו רבי יודן בר פזי אמר אסור בה א"ר יוסי טעמא דרבי יודה בר פזי כל יבמה שאין כולה לפנים צד הקנוי שבה נידון משום ערוה וערוה פוטרת צרתה א"ר חנינה יאות א"ר יודה בר פזי כלום נפלה לו לא מחמת אחיו לאחיו היא אסור' לו היא מותר' בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה לכן צריכה שאפילו השני כהן

הלכה ב  

(סג ע"ד) האומר לאשה הרי את מקודשת כו' תמן תנינן הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן לא הספיקה ליתן עד שמת תני רשב"ג אומר נותנן לאביו ולאחיו והיא פטורה מן החליצה ומן הייבום אף בקידושין כן האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן ליך מאתי' זוז כרשב"ג אביו ואחיו נותנין לה והיא זקוקה לחליצה ולייבום ר' אבהו בשם רבי יוחנן סדר הסימפון כך הוא אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנת פלני' ברת פלן על מנת ליתן ליך מיקמת פלן ומכנסיניך ליום פלן ואין אתא יום פלן ולא כנסתיך לא יהוי לי כלום אירע לו אונס רבי יוחנן אמר אונסא כמאן דלא עבד רשב"ל אמר אונסא כמאן דעבד על דעתיה דרשב"ל היך צריך למיעבד דאין אתא יום פלן ולא הויתי כונסה לי לא יהא עלייך כלום

ר' יוחנן דמיך פקיד לבנתיה דיהוון עבדן כרשב"ל אמר שמא יעמוד בית דין אחר ויסבור דכוותיה ונמצאו בניו באין לידי ממזירות  

הגיע הזמן הוא אומר נתתי והיא אומרת לא נטלתי א"ר אבון מכיון שהוא מבקש להוציא סימפון מיד האשה עליו להביא ראייה הגע עצמך דלא הוה סימפון א"ר יוסה מכיון שהוא מבקש לאוסרה עליו צריך להביא ראייה שכנסו עצמן בתוך סימפון

אתא עובדא קומי רבי אבהו אמר ליה זיל הב א"ל רבי אשה לא קניתי ואת אמר לי איזיל הב א"ר אבהו מימי לא שחק בי אדם

אלא זה חזר ואמר אין חזר ביה יתן אין היא חזרת בה תתן ולא הדא היא קדמייתא חזר ועשאו מעשה בית דין סדר סימפון כך הוא עד אחד משל חתן ועד אחד משל כלה ושניהן בוררין להן עוד אחר כדי שיהיו לו שני עדי' לזה ושני עדים לזה הדא דאת אמר בשאין שניהן מודין אבל אם היו שניהן מודין שניהן יכולין לעקור קידושין כהדא הוא או' בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אף על פי שחזר ואמר לא בעלתי לא הכל ממנו שכבר אמר משעה ראשונה בעלתי אבל אם לא אמ' משעה ראשונ' בעלתי שניהן יכולין לעקור חזקה היא עד אחד משל חתן ועד אחד משל כלה והחתן חתום בכתב ידו ר' אבהו אמר סימפון רבי בא אמר קידושין אני או' לא עמד ובירר את הסימפון אלא סבר שהוא מתיר באחותה עד שיהא מדעתו ומדעת' היה מדעתו סימפון ומדעת' קידושין

ר' חנינה אמ' סימפון ר' חגיי בשם ר' זעירא אמר קידושין והוה ר' חנינה מתרס כליו קבל ר' חגיי א"ל רבי הילא קבל חגיי דחגיי אינשי סבורא הוא

דמר רבי זעירא באדר קדמייא דמך רבי הילא באדר תניינא אתא עובדא קומי רבי חנניה חבריהון דרבנין ובעא מיעבד כהדא דרבי חגיי א"ל רבי שמואל בר אימי לא יאות הוה רבי הילא אמר לך קבל לחגיי דחגיי אינשא סבורא הוא א"ר חגיי מתניתא מסייעא ליה קידשתני והוא אומר לא קידשתיך הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו

התיב רבי בורקי קומי רבי מנא ואם אף בסימפון כן אמר ליה לית סימפון ספק אלא הוא סימפון או קידושין קידש בתוך סימפון הרי אילו קידושין גמורין גירש תלמידוי דר' יונה אמרין נגעו בה גירושין ר' יונ' אמ' לא נגעו בה גירושין כד דמך ר' יונה עבדון תלמידוי דכוותיה אמרין לאחר שלשי' יוצא' בלא גט ואת אמ' נגעו בה גירושין אלא לא נגעו בה גירושין מת מתוך סימפון ר' אבהו אמר מותרת לינשא ר' בא אמר אסורה להינשא ר' מנא שאל לבית אבוי דר' יוסי היך רבכון נהיג עביד אמ' ליה כדי זמן מרובה הו' אם תלך ותינשא מיד כדו זמן ממועט הוא אמר מה בכך שתמתין שליח דברים בתוך סימפון רבי מנא אומר סימפון רבי בא אמר קידושין וחששין רבנין להדא דרבי מנא

הלכה ג

(סג ע"ד) על מנת שיש לי בית כור עפר כו' רבי חנניה בריה דרבי הלל בעא אילו מאן דאמר בני פלוני יעשה דבר פלוני ויטול חפץ פלוני ושאר בני יירשו נכסיי אין עבד הוא נסיב ואין לא עבד לא נסיב או שנייא היא דכתיב לתת לתשעת המטות וחצי המטה והוי דו אמר בני פלוני יעשה דבר פלוני ויטול חפץ פלוני ושאר בני יירשו נכסי אין עבד הוא נסב ואין לא עבד לא נסב לא מיכא ולא מיכא תמן תנינן מתנה אדם על עירובו כיני מתניתא מתנה אדם על עירובו אמר רבי אלעזר מאן תנא אם באו ואם לאו לא באו רבי מאיר היידין רבי מאיר חברייא אמרין רבי מאיר דקידושין דתני האומר לאשה הרי את מקודשת על מנת שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת רבי מאיר אומר בין שירדו גשמים בין שלא ירדו גשמים מקודשת עד שיכפול תנייו(סד ע"א) הכל מודין שאם אמר לאחר שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת רבי יוסי אמר רבי מאיר דעירובין היא דתנינן תמן אם ספק רבי מאיר ור' יודה או' הרי זה חמר גמל א"ר יוסי לא אמר ר"מ אלא לחומרין א"ר מנא ויאות בעירובו אינו קונה שלא זכה בו את עירובו כבני עירו שנתן דעתו לעקור את רגליו מבני עירו והכא לראשון אינה מקודשת שלא ירדו גשמים ולשני אינה מקודש' שלא כפל תנייו ר' חגיי בעא קומי ר' יוסה והן אם לא כי לא אחד הוא א"ל שנייא היא שהיתה הארץ לפניהן והוא מבקש להוציאה מידם רבי יודה בר סיסין ר' יודה בר פזי בשם ר' אחא ירדו לסימפון כשיטת ר"מ דקידושין ר' חנניה חברין דרבנין בעא למה לי כר' מאיר אפי' כרבנין לא כן אמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן סדר סימפון כך הוא אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנא פלנית בת פלוני ע"מ ליתן ליך מיקמת פלו' ומיכנסיניך ליום פלן ואין אתא ולא כנסתיך לא יהוי לי עליך כלו' ויאמר על מנת שלא לכפול תנייו אילו לא כפל תנייו מיעקר קידושין א"ר יוסי בי רבי בון בכל אתר אית לר"מ ממשמע לאו את שומע הין והכא לית ליה א"ר מתניה חומר הוא בעריות

הלכה ד

(סד ע"א) ר"מ אומר כל תנאי כו' ר' לעזר אומ' מקודשת אפילו בעדים ר' שמואל בשם ר' זעירא מקודשת לחומרין

רבי יעקב בר אחא בשם רבי אימי ראובן חייב לשמעון סמכיה גבי לוי איפרסן לוי לית ראובן חייב לשמעון הדא דאת אמר בשלא עשו בהערמה אבל עשו בהערמה חייב כהדא חזרייה סמכון לתנאי קרייה גבי זבונה קרן זבונה ואזל ליה אתא עובדא קומי רבי מנא אמר אין פריטין אינון אינון פשעין אין דינרין אינון כיני אורחא דזבונה מדדייה

חד בר נש קם עם חבריה בשוקא א"ל הב לי קיתונא דאית לי גבך אמר ליה הב לי דינרא דאית לי גבך אמר ליה הב לי קיתונא וסב דינרא אתא עובדא קומי רבי מנא אמר ליה את אודית ליה בדינרא והוא לא הודי לך בקיתונא איזיל והב ליה דינר'  

א"ר יעקב בר אחא מודי ר' אימי דו אמר בשהדין לא כן אלא בדיל דלא יכפור בקיתונה לא חייב

חד בר נש הוה חייב לחבריה מאה דינרין בקרטיס שלח חמשין גבי שליחא א"ל אין לא יהב לך קרטיסה לא תתן ליה כלום אתא עובדא קומי רבי אימי אמר איזיל הב ואנן ידעין הגע עצמך דמר ר' אימי עושין לו מודע ב"ד דזכה לחבריה רבנין דהכא אמרין דזכה זכה

דלמא רבי דוסתי בי רבי ינאי ורבי יוסי בן כיפר נחתון לגביה לחבריא תמן איתאמר עליהון לישנא בישא הוון בעיין דלא יהיויין כלו' אתון בעון מיפקא מינהון אמרין לון כבר זבנון אמרין לון ומנן אמרין לון מנן בעי תקמינון טבאות אמרין לון שומרי חינם אנחנו אזלון לגבי רבי דוסתי בי ר' ינאי אמר לון אהן הוא כולא נסבון לרבי יוסי בן כיפר וכפתון ואפקון מיניה כד סלקון להכא אתא לגבי אבוי א"ל חמי מה עבד לי ברך אמר ליה מה עבד לך א"ל אילו אשוי עימי לא הוון מפקה מינן כלום א"ל מה עבדת כן א"ל ראיתי אותן בית דין שוה וכובעיהן אמה ומדברין מחציין ויוסה אחי כפות ורצועה עולה ויורד' ואמרתי שמא דוסתי אחר יש לאבא אגדות

א"ר חגיי הדא דאת אמר בההוא דלא יכיל מיקמה גרמיה טביות ברם ההוא דיכיל מיקמה גרמיה טבאות נסב לון מן דין ויהב לדין וימחול שטר לחבריה ר' חנניה ורבי מנא חד אמר מחיל וחרנה אמ' לא מחיל ליה עד דחזר ליה שטרא המקדש את האשה כו'

הלכה ה

(סד ע"א) האומר לאשה הרי את מקודשת לי כו' בעון קומי רבי יוחנן מה בינה לאו' הרי זו תרומה על המחוברין הללו שיתלישו אמר לון תמן יש בידו לתלוש ברם הכא אין בידו לשחרר התי' ר' פס הגע עצמך שהיתה שפחתו א"ר בא בר ממלל כשתשתחרר נתלית בדעת אחרת

דלמא רבי הושעיה רבא ורבי יודן נשייא הוון יתבין אמרין נימא חדא מילה בקידושין האו' לאשה הא ליך פרוטה זו שתקדשי לי לכשאגרשך מהו גחכון וקמון להון א"ר יוסי ולמה גחכון לא אמ' ר' בא בר ממל לכשתשתחרר נתלית בדעת אחרת והכא לכשתתגרש נתלית בדעת אחרת

אין את בעי מקשייא הכין קשי חד בר נש הוה אזיל מקדשא חדא איתא קדמיה חבריה ואמ' לה הוי ידעה דההן גברא דהוא אזל מקדשתיך דעתיה בישא עתיד הוא מישבק ליך אלא הא לך פרוטה זו שתתקדשי לי בה לכשאגרשך מהו תמן תנינן הרי הנטיעות האילו קרבן אם אינן נקצצות טלית זו קרבן אם אינה נשרפת ונשרפה למפריען קדשו מעל אין תימר מיכן ולבא לא לא מעל חזקיה אמר פדיין חזרו לקדושתן רבי יוחנן אמר פדיין פדויין מתניתא פליגא על רבי יוחנן אין להן פדיון פתר לה לכשקצצו אין להן פדיון א"ר יוסי מאן דאמר חזקיה בשפדיין הוא אבל אם פדיין אחר פקעה מהן קדושתן מחלפא שיטתיה דר' יוסי תמן הוא אומר פדיין אחר פקעה מהן קדושתן והכא הוא אמ' נישאת לאחר לא פקעו ממנו קידושין לא צריכא דלא כשנתן לה שתי פרוטות אחד מכבר ואחד לכשיגרשנה מהו

אמ' רבי ינאי נימנו שלשים וכמה זקינים מניין שאין קידושין תופשין ביבמה תלמוד לומר לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר שלא יהא בה הוייה לזר א"ל ר' יוחנן ולאו מתניתה היא או לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת והוה רבי ינאי מקלס ליה הזלים זהב מכיס בני אל יליזו מעיניך חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר תן לחכם ויחכם עוד ישמע חכם ויוסף לקח וגו' אמר ליה רשב"ל בתר כל אילין קילוסייא יכיל הוא פתר ליה כרבי עקיבה דר' עקיבה אומר יש ממזר ביבמה

שמואל אומר בעניותינו צריכה ממנו גט א"ר יוסי בי רבי בון מתניתא לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אבל אם אמר לאחר שימות יבמיך הרי זו מקודשת תני רבי חייה בת יומה מתקדשת בכסף בת שלש שנים ויום אחד(סד ע"ב) מתקדשת בביאה אמר ר' מנא מתניתא אמרה כן וכן האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקיבה הרי היא מקודשת לי לא אמר כלום מפני שאינה בעולם הא אם היתה בעולם הרי זו מקודשת

הלכה ו

(ס"ד ע"ב) האומר לאשה התקדשי לי כו' רב אמר והוא שנתן לה שוה פרוטה אנן קיימין רבי אימי בעי קומי רבי וכל הדברים לא והוא שנתן לה שוה פרוטה אנן קיימין אלא כיני במה שאדבר עליך לשלטון ודיבר עליה לשלטון בשוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת במה שאעשה עמך כפועל ועשה עמה כפועל שוה פרוטה מקודש' ואם לאו אינה מקודשת רבי בא בשם רב והוא שייחדה לו סלע במגדל במה קידשה כההיא דתנינן תמן כל הנעשה דמי' באחר כיון שזכה זה נתחייב בחליפיו על מנת שירצה אבא רצה האב מקודשת לא רצה אינה מקודשת סתמו אינו רוצה מת האב הרי זו מקודשת סתמו רוצה מת הבן מלמדין את האב לומר אינו רוצה סתמו רוצה

אמר רבי יוחנן לרבי ינאי ואית מתניתא אמרה כן אמר ליה ולינאי עליבא את שאיל מילה בקידושין חזר רבי ינאי ופתר מתניתא על מנת שירצה אבא רצה האב מקודשת ואם לאו אינה מקודשת באומר ע"מ דו אמר והוא לא אמר מת האב הרי זו מקודשת כמאן דאמר מת הבן מלמדין את האב שיאמר איני רוצה כמאן דאמר אמר רבי זעירא לרבי יוסי יכיל ר' ינאי מיפתור מתניתה היך דו בעי אמר ליה כן אמר רשב"ל לא מיתמנע ר' מיכלל באתר חד ופרט באתר חד

אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן על מנת שיש לי בית כור עפר כלל במקום פלוני פרט

הלכה ז

(ס"ד ע"ב) האומר קידשתי את בתי כו' מהו נאמן שמואל אמר נאמן ליתן גט אסי אמר נאמן לכנוס רב הונא בשם רב אמר נאמן לכנוס רבי יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למידין ממנו דבר אחר מהו אין למידין ממנו דבר אחר אחת משדותי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה בא אחד ואמר אני לקחתיה לא הכל ממנו אף בקידושין כן אחת מבנותי קידשתי ואיני יודע למי קידשתיה ובא אחד ואמר אני קידשתיה לא הכל ממנו מתניתא פליגא על רב המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב ובפני נחתם לא ישא את אשתו תמן הוחזקה אשת איש בפני הכל ברם הכא לא הוחזקה אשת איש אלא בפני שנים לכשיבואו שנים ויאמרו זהו שקידש מתניתא פליגא על שמואל זה אומר אני קידשתיה וזה אומר אני קידשתיה שניהן נותנין גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס פתר לה באו' לאחד משני אילו קידשתיה ואיני יודע אי זהו רבי זעירא רבי יוסי בשם רבי יוחנן קדם אחד מהן וכנס מוציאין מידו הדא דאת אמר בשזה או' אני קידשתיה וזה או' אני קידשתיה וקדם וכנס אבל אם אמר אני קידשתיה וכנסה ובא אחר ואמר אני קידשתיה לא כל הימינו ותני כן אם משכנסה בא אחר ואמר אני קידשתיה לא כל הימינו

הלכה ח

(ס"ד ע"ב) קידשתי את בתי הקטנה כו' קידשתי את בתי הקטנות בכלל הגדולות אינן בכלל נתקדשה בתי אפילו קטנות אינן בכלל גירשתי את בתי הקטנות בכלל והגדולות אינן בכלל נתגרשה בתי אפילו קטנות אינן בכלל קידשתיה לאחד מן הפסולין לה נאמן הבעלתיה לאחד מכן הפסולין לה אינו נאמן נשבית ופדיתיה בין שהיא קטנה ובין שהיא גדולה או שנבעלה לאחד מן הפסולין לה לא כל הימינו לפוסלה כיני מתני' שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן רב אמר מאחר שבידו לגרש נאמן

מילתיה דשמואל אמרה כן חד פרסאה מידמך אמר לון הבו לאיתתיה דההוא גברא גיטא אמרון ליה ולמה בגין ההוא אחוך עליבא כד דמך אתא עובדא קומי רבי שמואל אמר מאחר שיש בידו לגרש נאמן רבי יוחנן אמר אינו נאמן נחת עולא לתמן ואמר בשם רבי יוחנן וחברון עלוי הגע עצמך שהיה כהן  

התיב רב ששת והא מתניתא פליגא קידשתני והוא אומר לא קידשתיך הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו

אמרין הכין הוה עובדא שמעון בר בא אייתי גיטא ונתנו לה בעד אחד אתא עובדא קומי רבי יוחנן אמר אין עד אחד באשת איש כלום (לא)[1] רבי חייה בר אסי אמר בשם אסי אין עד אחד באשת איש כלום רב אמר המקדש בעד אחד לא עשה כלום שמואל אמר המקדש בלא שידוכים לוקה ותופסין קדושין מר עוקבא בשם שמואל אמר תלת המקדש בלא שידוכין לוקה והבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה והמבזה שליח בית דין לוקה

הלכה ט

מי שיש לו שתי כיתי בנות כו' רב חמא אמר תריי מן תריי אמר רבי יעקב בר אחא כגון אנא דאית לי תריי מן תריי מתניתא בשיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים אבל אין לו אלא כת אחת אם אמר גדולה לא קידש אלא גדולה ואם אמר קטנה לא קידש אלא קטנה תמן תנינן עד לפני הפסח רבי מאיר אומר עד שיגיע רבי יוסי אומר עד שיצא רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירה מחלפה שיטתיה דרבי מאיר מחלפה שיטתיה דרבי יוסי מחלפה שיטתיה דרבי יוסי תמן הוא אמר עד שיצא כל רשויות הגדולות עד שיצא כל רשויות הקטנות והכא אמר הכין

אמר ליה משמת בן עזאי ובן זומא בטלו השקדנים ולא עמד שקד עד שעמד ירמיהאמר רבי בא בריה דרבי חייה בר ווא והוא מקנתר להון לא כבר קשיתה הרי עולם לא כבר קשיתה רבי אלעזר קומי רבי יוחנן מחלפה שיטתיה דרבי מאיר ואמר לון לית היא מחלפה מתניתא היא דמחלפה דתני דבית רבי כן עד לפני הפסח ר' מאיר או' עד שיצא רבי יוסי אומר עד שיגיע אמר ליה אנן בעיי עד לפני ואת אמר אכן אמר רבי זעירא לשון ניוותי הוא עד לפני פיסחא אמר רבי אבין (סד ע"ג) הכל מודין בפסח שהוא מותר מה פליגין בפרס הפסח ההן אמר עד שיצא וההן אמר עד שיגיע

הלכה י  

(סד ע"ג) האומר לאשה כו' א"ר יוסי מסתברא דלא יהוי רבי מאיר פליג הכא א"ר מנא כל גרמיה אמרה דהוא פליג מה אין תמן שבכלום גדולות וקטנות את אמ' ר' מאיר פליג כאן שבכלום גדולות אצל קטנות וכלום קטנות אצל גדולות לא כל שכן שיהא רבי מאיר פליג

הלכה י"א  

(סד ע"ג) קידשתי את בתך כו' רב הונא אמר מפתים אותו ליתן גט וכופין אותו ליתן קנס הגע עצמך שהיה חבר והיה יודע שחייב גט וקנס והלך ונשא את אחותה מוציאין את הוודאי מפני הספק

הלכה י"ב  

(סד ע"ג) כל מקום שיש קידושין כו' רבי שמעון בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן הרי גר שנשא ממזרת הרי יש קידושין ואין עבירה והוולד הולך אחר הפגום שבשניהן אמר ליה בכל מקום ששנה ר' פירש ואי זה זה זה כהנת ולויה וישראלית שנשאו לכהן וללוי ולישראל רבי אבין שמע לה מן דבתרה בכל מקום שיש קידושים ואין עבירה הוולד הולך אחר הזכר רבי שמעון בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן הרי גר שנשא ממזרת הרי יש קידושין ואין עבירה והוולד הולך אחר הפגום שבשניהן אמר ליה כל מקום ששנה רבי פירש ואי זה זה זה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט וממזרת ונתינה לישר' ובת ישראל לממזר ולנתין ויתיביניה הרי חלל שנשא לבת ישר' הרי קידושין ואין עבירה הוולד הולך אחר הפגום שבשניהן הרי המחזיר גרושתו משנישאת הרי קידושין ואין עבירה והוולד כשר דא"ר חייא בשם ר' יוחנן המחזיר גרושתו משנישאת בתה כשירה לכהונה מה טעמא היא תועיבה ואין בניה תועיבין רבי יוסי בי רבי בון בשם רב גר ועבד משוחרר וחלל מותרין בכוהנת מאי טעמ' כשירי' הוזהרו על הפסולות ופסולות על הכשירין אבל לא כשירות על הפסולין ולא פסולין על הכשירו' והא תאני לא יקחו לא יקחו מלמד שאף האשה מוזהרת על ידי איש סברין מימר בכשירות על הפסולין ואינן אלא בפסולות על הכשירים

חד גיור אתא לגבי רבי יוסא אמר ליה מהו מינסוב ממזרתא אמר ליה שרי חזר ואתא לגבי רבי יודה אמר ליה שרי אלא הוי ידע דבנוי דההוא גברא ממזירין קומי שמייא חזר ואתא קומי רבי יוסי אמר ליה הוית ידע דהוא כן ולמה שרית לי מן קדמיתא אמר ליה מה דשאלת לי אגיבונך אמר רבי יוסה ההן גיורא מדמי לעמרא גופנא אין בעית למיתניה בעמרא שרי בכיתנא שרי

ניחא בת ישראל לממזר ולנתין דכתיב לא יבא ממזר בקהל יי' מה תלמוד לומר לא יבוא לו לפסול אמר רבי אבהו מהו ממזר מום זר ופליג על ההוא דאמר רבי יודה בר פזי אלהים מושיב יחידים ביתה אפילו ממזר בסוף העולם וממזרת בסוף העולם הקדוש ברוך הוא מביאן ומזווגן זה בזה

רב הונא אמר אין ממזר חייה יותר משלשים יום ביומוי דרבי ברכיה סלק חד בבלאי להכא והוה ידע ביה דהוא ממזר אמר ליה רבי זכה עימי אמר ליה למחר את קאים בציבורא ואנא עביד לך פסיקא אתא יתיב דריש מן דחסיל מידרש אמר לון אחונן זכון עם הדין דהוא ממזר מן דאזל ליה קהלא אמר ליה רבי חיי שעה בעית גבך ואובדתא חיין דההוא גברא אמר ליה חייך ההין יהבית לך דאמר ר' בא רב הונא בשם רב אין ממזר חיה אלא שלשים יום אימתי בזמן שעינו מפורסם אבל אם היה מפורסם חיי הוא

רבי זעירא כד סליק להכא שמע קלין קריי ממזרה וממזרתא אמר לון מהו כן הא אזלא ההיא דרבי הונא דרב הונא אמר אין ממזר חיי יותר משלשים יום אמר רבי עוקבא בר אחא עימו הייתי כד אמר רבי בא רב הונא בשם רב אין ממזר חיי יותר משלשים יום אימתי בזמן שאינו מפורסם אבל אם היה מפורסם חיה הוא  

תני גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר רבי שמעון בן יהודה אומר בשם רבי שמעון אין הוולד ממזר שאין ממזר אלא מאשה שהיא אסורה עליו איסור ערוה וחייבין עליה כרת ושניהם מקרא אחד דרשו לא יקח איש את אשת אביו וגו' רבי מאיר דרש מה אשת אביו מיוחדת שאין לו עליה קידושין אבל יש לה קידושין על אחרים והוולד ממזר אף כל שאין לה עליו קידושין הוולד ממזר ר' שמעון בן יהודה דרש מה אשת אביו מיוחדת שאין לה עליו קידושין אבל אם יש לה קידושין על אחרים הוולד ממזר יצא גוי ועבד שאין לה עליו ולא על אחרים קידושין התיב רבי שמואל בר אבא על ההיא תנייא קדמייא הרי יבמה שזינת הרי אין לה עליו ולא על אחרים קידושין והוולד כשר ר' ינאי בשם רבי גוי ועבד שבאו על בת ישראל הוולד ממזר ר' יוחנן ורשב"ל תריהון אמרין הוולד ממזר רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר אבא רבי יהושע בן לוי בשם רבי ינאי בר' הוולד אינו כשר ולא פסול אלא מזוהם רבי יונתן סלק עם ר' יודה נשייא לחמתא דגדר הורי תמן הוולד כשר א"ר זעירא ההן וולד כל מה דהוא אזיל הוא מתעלה ר' עבד בריה מזוהם בר בריה עבדיה כשר הורי ר' בא בר זבדא במקום כל רבנין הוולד כשר רבי ביבי אמר קומי ר' זעירא בשם רבי חנינה הוולד כשר אמר רבי זעירא אין מן הדא אין למידין מעשה מהברה

אמר רבי חזקיה אנא ידע ראשה וסופה רבי חמא בר חנינה הוה אזיל מיסוק לחמתה דגדר אתא לגבי אבוי אמר ליה הב דעתך דאית תמן מן אינון פסולייא דלא תפגע בהון

אף על גב דרבי שמעון בן יהודה אמר משום רבי שמעון בן יוחי גוי ועבד שבאו על בת ישראל הולד כשר מודה שאם היתה נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה אף על גב דרבי יהושע אמר הבא על אחותו הוולד כשר מודה שאם (סד ע"ד) היתה נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה

חד בר נש אתא לגביה דרב אמ' ליה בנין דילידתיה אימיה מן ארמאי אמר ליה כשר אמ' ליה רב חמא בר גוריא הן דעימך מגליך עד דאתי שמואל ויפסלינך

אף על גב דרב אמר גוי ועבד שבאו על בת ישראל הוולד כשר מודה שאם היתה נקיבה שפסולה מן הכהונה אמר רבי יעקב בר אחא תניי תמן הפוסל פוסל בפנויה והמכשיר מכשיר אפי' באשת איש

רבי תנחום בר פפא שלח שאל לרבי יוסי תרין עובדין מן אלכסנדריאה אחד בפנויה ואחד באשת איש באשת איש שלח כתב ליה לא יבא ממזר בקהל יי' בפנויה שלח כתב ליה מבדין אתם שאין אתם מוזהרין על בנות ישר' הקדושות אמר לרבי מנא סב וחתים וחתם אמר לרבי ברכיה סב וחתים ולא קביל עלוי מן דקמון קם רבי מנא עם רבי ברכיה אמר ליה למה לא חתמתה אמר ליה לא כן אמ' רבי יעקב בר אחא תניי תמן הפוסל פוסל בפנויה והמכשיר מכשיר אפילו באשת איש אמר ליה בריך רחמנא דלא הוינא שמיע הדין אולפנא אילו הוינא שמיע הדין אולפנא לא הוינא מחתים והוון אמרין תלמידא פליג על רביה אמר מר עוקבן הכא את אמרת הפוסל פוסל בפנויה והמכשיר מכשיר בפנויה ברם באשת איש לא איתמר כלום ברומשא סלק בעי מחתים אמר ליה לית הכא

אמר רבי חייה בר בא אזל לצור אתא לגבי רבי יוחנן אמ' ליה מה מעשה בא לידיך אמר ליה גר שמל ולא טבל אמר ליה ולמה לא פגעתה ביה אמר לי רבי יהושע בן לוי ארפי ליה יאות עבד דלא פגע ביה  

מחלפה שיטתיה דרבי יהושע בן לוי תמן רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא רבי יהושע בן לוי בשם רבי גמליאל בר' הוולד אינו לא כשר ולא פסול אלא מזוהם והכא הוא אמר הכין ולא כן תני גר שמל ולא טבל טבל ולא מל הכל הולך אחר המילה דברי רבי אליעזר רבי יהושע אומר אף הטבילה מעכבת אלא רבי יהושע בן לוי כהדא דתני בר קפרא דתני בר קפרא גר שמל ולא טבל הרי זה כשר שאין גר שלא טבל לקירויו וקשיא עלת לו טומאה קלה מטומאה חמורה אמר רבי יוסי בי רבי בון כיון שזו וזו לשום קדושת ישראל עלת לו ואי זה זה זה וולד שפחה ונכרית תמן תנינן חוץ ממה שיש לו מן השפחה ומן הנכרית שפחה דכתיב האשה וילדיה תהיה לאדניה נכרית רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי כתיב לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו וכתיב כי יסיר את בנך מאחרי בנך מישראל קרוי בנך ואין בנך מן הגויה קרוי בנך אלא בנה

יעקב איש כפר נבורייא אזל לצור אתון שאלון ליה מהו מיגזור ברה דארמייתא בשבתא וסבר למישרי להון מן הדא ויתיילדו על משפחותם לבית אבותם שמע רבי חגיי אמ' ייתי וילקי אמר ליה מהיכן את מלקיני אמר ליה מן הדין ועתה נכרות ברית להוציא כל הנשים הנכריות והנולד מהן וגו' אמר ליה ומן הקבלה את מלקיני אמר ליה וכתורה יעשה אמר ליה מן הדין אוריתא אמר ליה מן ההיא דאמר ר' יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי לא תתחתן בם וכו' אמר ליה חבוט חבוטך דהיא טבא בקלטה

הלכה י"ג

(סד ע"ד) רבי טרפון אומר יכולין ממזרין ליטהר כו' כיני מתניתא ממזר מותר לו לישא שפחה רב יהודה בשם שמואל הלכתא כרבי טרפון רבי שמלאי הורי באנטוכיא רבי סימאי הורי כפר ספורייא הלכה כרבי טרפון תני משם רבי מאיר יש איש ואשה שמולידין חמש אומות כיצד מי שיש לו עבד ושפחה והולידו בנים הרי גוים נתגייר אחד מהן אחד גר ואחד גוי נתגייר רבו וגיירו לשני עבדים והולידו בנים הרי אילו עבדים אמר רבי זעירא הדא אמרה גוי שבא על שפחה והוליד בן הוולד עבד שיחרר שפחה והולידה בן הוולד ממזר ואחר כך שיחרר העבד והוליד בן הרי זה בן עבד משוחרר יש מוכר לאביו לתת לאמו כתובתה כיצד מי שיש לו עבד ושפחה והוליד בן שיחרר את השפחה ונשאה וכתב כל נכסיו לבנה זהו שהוא מוכר לאביו לתת לאמו כתובתה

רבי מאיר אומר אין ממזרין טהורין לעתיד לבוא שנאמר וישב ממזר באשדוד מוליכין טינה אצל טינה וסריות אצל סריות

רבי יוסי אומר ממזרים טהורין לעתיד לבוא שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וגו' אמר לו רבי מאיר והלא אינו אומר אלא מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם אמר לו רבי יוסי אילו נאמר וכל טומאותיכם ומכל גילוליכם ושתק הייתי אומר כדבריך הא אינו אומר אטהר אתכם אלא מן הממזירות רבי הונא בשם רבי יוסף אמר אין הלכה כרבי יוסי לעתיד לבוא

הדרן עלך האומר לחבירו