משניות קידושים[1] פרק ג

משנה א

האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית והלך וקידשה לעצמו מקודשת לשיני וכן האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שלושים יום ובא אחר וקידשה בתוך שלושם' יום מקודשת לשיני בת ישראל ... [2] תאכל בתרומה מעכשיו ולאחר שלושים יום ובא אחר וקידשה בתוך שלושים יום מקודשת ואינה מקודשת בת כהן ליש' לא תאכל בתרומה

משנה ב

האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך מאתים זוז הרי זו מקודשת ויתן על מנת שאתן ליך מיכן ועד שלושים יום נתן לה בתוך שלשים יום מקודשת ואם לאיו אינה מקודשת על מנת שיש לי מאתים זוז הרי זו מקודשת ויש לו על מנת שאראך מאתים זוז הרי זו מקודשת ויראינה ואם הראה על השולחן אינה מקודשת

משנה ג

על מנת שיש לי בית כור עפר הרי זו מקודשת ויש לו על מנת שיש לי במקום פלוני אם יש לו באותו המקום מקודשת ואם לאיו אינה מקודשת על מנת שאראך בית כור עפר הרי זו מקודשת ויראינה ואם הראה בבקעה אינה מקודשת

משנה ד

ר' מאיר או' כל תניי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תניי שנ' ויאמר משה אליהם אם יעברו בני גד ובני ראובן וגו' ואם לא יעברו חלוצים וגו' ר' חנניה בן גמליא' אומ' צורך היה הדבר לומר שאילו מלא כן יש במשמע שאף בארץ כנען לא הונח לו

משנה ה

המקדש את האשה ואמ' סבור הייתי שהיא כוהנת והרי היא לוייה לוייה והרי היא כוהנת ענייה והרי היא עשירה עשירה והרי היא ענייה הרי זו מקודשת מפני שלא היטעתו

משנה ו (בירושלמי משנה זו וקודמתה מצורפות למשנה אחת)

האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר ולאחר שתיתגיירי לאחר שאשתחרר ולאחר שתישתחררי ולאחר שימות בעלך לאחר שיחלוץ ליך יבמך אינה מקודשת וכן האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה מקודשת לי לא אמ' כלום

משנה ז (משנה ו בירושלמי)

האומ' לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאדבר עלייך לשילטון ואעשה עמיך כפועל דבר עליה לשלטון ועשה עמה כפועל מקודשת ואם ליו אינה מקודשת על מנת שירצה אבא רצה האב מקודשת ואם לאיו אינה מקודשת מת האב הרי זו מקודשת מת הבן מלמדים את האב שיאמר איני רוצה

משנה ח (משנה ז בירושלמי)                                              

קידשתי את ביתי ואיני יודיע למי קידשתיה בא אחד ואמ' אני קידשתיה נאמן זה או' אני קידשתיה וזה או' אני קידשתיה שניהם נותנין גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס

משנה ט (משנה ח בירושלמי)

קידשתי את ביתי קטנה קידשתיה וגירשתיה כשהיא קטנה והרי היא קטנה נאמן קידשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה והרי היא גדולה אינו נאמן נישבת ופדיתיה בין שהיא קטנה בין שהיא גדולה אינו נאמן מישמת ואו' יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן המקדש את ביתו סתם אין הבוגרות בכלל

משנה י (משנה ט בירושלמי)

מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים ואומ' קידשתי את ביתי גדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולות אם גדולה שבקטנות או קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות כולם אסורות דבר' ר' מאיר חוץ מן הקטנה שבקטנות ר' יוסה או' כולם מותרות חוץ מן הגדולה שבגדולות

משנה יא (בירושלמי משנה זו מצורפת לקודמתה)

קידשתי את ביתי קטנה ואיני יודיע אם קטנה שבקטנות אם קטנה שבגדולות אם גדולה שבקטנות שהיא קטנה מן הקטנה שבגדולות כולם אסורות דב' ר' מאיר חוץ מן הגדולה שביגדולות ר' יוסה אוו כולם מותרות חוץ מן הקטנה שבקטנות

משנה יב (בירושלמי משנה י)

האומר לאשה קידשתיך והיא אומרת לא קידשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו קידשתני והוא אומ' לא קידשתיך הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו

משנה יג (בירושלמי משנה זו מצורפת לקודמתה)

קידשתיך והיא אומרת לא קידשתה אלא ביתי אסור בקרובות גדולה וגדולה מותרת בקרוביו ומותר בקרובות קטנה וקטנה ...[3] בקרוביו

משנה יד (בירושלמי משנה יא)

קידשתי את ביתך והיא אמרת לא קידשתה אלא אותו אסור בקרובות קטנה וקטנה מותרת בקרוביו ומותר בקרובות גדולה וגדולה אסורה בקרוביו

משנה יה (בירושלמי משנה יב)

כל מקום שיש קידושים ואין עבירה הוולד הולך אחר הזכר ואי זה זה זו כוהנת ולויה וישרא' שנישאו לכהן וללוי וליש' וכל מקום שיש קידושים ויש עבירה הוולד הולך אחר הפגום שבשניהם ואי זה זה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה ליש' ובת יש' לממזר ולנתין וכל מי שאין לה עליו קידושים אבל יש לה קידושים על אחרים הוולד ממזר ואי זה זה זה שבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה  ופסולות וכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושים הוולד כמוה ואי זה זה זה וולד שפחה ונוכרית

משנה יו (בירושלמי משנה יג)

ר' טרפון או' יכולים הם ממזרים ליטהר כיצד ממזר נושא שיפחה הוולד עבד שיחררו נימצא הבן בן חורין ר' אליעזר או' הרי זה עבד וממזר

סליק פירק