עדי נוסח

 

מקבילות

בבלי נזיר מט ע"ב (מקבילה חלקית ובשינויים)

בבלי קידושין נב ע"ב  (מקבילה חלקית ובשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

אנקדוטה

 

עיון קצר באגדה

במשנה[1] נאמר: 'המקדש בחלקו בין קדשי קדשים בין קדשים קלים אינה מקודשת'.[2] בהמשך המשנה מובאת מחלוקת בין רבי מאיר ורבי יהודה אם אישה מקודשת שכהן קידשה במעשר שני ובהקדש,.

בתלמוד ישנה מחלוקת אמוראים על תחילת המשנה, האם מוסכמת על רבי מאיר ורבי יהודה שהמקדש אישה בחלקו בקדשי קדשים האישה מקודשת, או שמא גם בנושא זה הם חלוקים. לדעת רבי אלעזר אין ביניהם מחלוקת, וראשית המשנה היא 'דברי הכל', לעומתו רבי יוחנן טען כי הם חלוקים, וכי המשנה היא דברי רבי מאיר בלבד. מכאן שלעמדת רבי יוחנן סבר רבי יהודה שהאישה מקודשת.

לאחר מות רבי מאיר גזר רבי יהודה על תלמידיו למנוע מתלמידי רבי מאיר להיכנס לבית מדרשו. דרישתו אינה מוסברת, אך במקבילה בבבלי נאמר: 'מפני שקנטרנים הם ולא ללמוד תורה הם באים'.[3] לדעת רבי יהודה תלמידי רבי מאיר לא יבואו ללמוד אלא להקניט, לעקוץ אותו, להראות שהם חריפים ואין מי שיעמוד כנגדם,[4] ולכן מבקש למנוע את כניסתם.

סומכוס, תלמידו של רבי מאיר, דחק ונכנס, כלומר, מתוך דוחק ומאמץ נכנס ללא קבלת רשות[5] לבית מדרשו של רבי יהודה. ומכאן מובא דו שיח שהתרחש בין סומכוס לבין באי בית המדרש.

-          סומכוס אמר: 'המקדש בקדשי קדשים' ולא הוסיף 'אינה מקודשת', כך שניתן היה להבין שהיא מקודשת. וכך גם הובן בבית המדרש.

-          שאלו אותו: 'ואישה נכנסת היא לעזרה'? העֲזָרָה של הכהנים הייתה גבוהה מעזרת ישראל והכניסה אליה הייתה לכהנים בלבד, ובה הם אכלו את קדשי הקדשים, כך שאישה אינה יכולה להיכנס פנימה ולהתקדש בקדשי קדשים.

-          סומכוס השיב: 'במקדש על ידי שליח', משמע הקידושין נעשו בידי שליח שקיבל בשמה את   הקידושין.

האנקדוטה הובאה כדי לאשש את דברי רבי יוחנן שהייתה מחלוקת בין רבי יהודה ובין רבי מאיר על הרישא של המשנה. כמו כן האירוע מצדיק את הרגשתו של רבי יהודה כי תלמידי רבי מאיר אינם באים לבית מדרשו כדי ללמוד אלא כדי לקנטרו בלבד.[6]

---