עדי נוסח

שרידי הירושלמי עמ' 228

 

מקבילות

פסיקתא רבתיי' כי תישא  ד"ה ד"א (בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מימרה ומדרש

 

עיון קצר באגדה

התנא רבי ליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי דרש את הפסוקים 'אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ: יְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר' (איוב ל"ג כ"ג – כ"ד).

רבי יוחנן הביא את את דברי התנא, ובראשית דבריו שיבח אותו ואמר: 'אם שמעת דבר מר' ליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי נקב אזנך כארפכס הזו ושמע'. רבי יוחנן הציע לאדם המקשיב לדברי רבי ליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי שישים עצמו כארכפסת; כשם שהמשפך הרחב בפתחו העליון דרכו מכניסים את החומר, וצר בפתחו התחתון שממנו יוצא החומר מעט ובאיטיות, כך האדם המקשיב. יקלוט את כל דברי החכם, ישמור אותם בזכרונו ולא ייתן להם להעלם ממנו.

במדרש שדרש רבי ליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי שלושה חלקים:

בחלקו הראשון הוא חזר על שדרש רבי עקיבא: "אפילו אם תשעה מאות תשעים ותשעה מלאכים מלמדים עליו חובה, ומלאך אחד מלמד עליו זכות, הוא לא יורשע בעולם, האל יחון את האדם בשל המלצת המלאך". בשל חמלת האל גוברת מידת הרחמים על מידת הדין.

בחלקו השני של המדרש, מרחיב רבי ליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי את עמדתו ואומר, כי אפילו המלאך הבודד אינו שלם לחלוטין בדברי הזכות על האדם, רק 'צד אחד' בו, רק מזווית ראייה מצומצמת הוא מלמד זכות על האדם, גם במקרה זה חמלת האל תגבר ומידת הרחמים תגבר על מידת הדין.

במדרש הרחוק מפשוטו של מקרא נשען החכם על חלק הפסוק '... מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף ...',  לא כתוב אחד מאלף אלא אחד מִנִּי אלף, כלומר, רק חלק מהאחד לימד על האדם זכות.

הדרשן שאל רטורית 'מה כתיב בתריה', ובתשובתו התבסס על הפסוק העוקב 'יְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר'. בזכות אותו חלק מועט בעמדת המלאך שלימד על האדם זכות האל אמר 'פְּדָעֵהוּ', והדרשן אמר: פדה אותו בייסורים. גם האדם עליו שהמלאך דביר בזכותו אומר" 'מָצָאתִי כֹפֶר', כלומר, ככופר על כך שנפדה הוא משלם בייסורים.[2]

בחלקו השלישי של המדרש סייג הדרשן את דבריו רק לגבי העולם הזה. בעולם הבא הכול נידון על פי מעשיו של האדם, על פי זכויותיו ועבירותיו. אפשר כי האל נוקט בעולם הזה מידת הרחמים כדי לעודד את האדם להיטיב דרכו.

כאמור, רבי ליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי הרחיב את מדרשו של רבי עקיבא; בעוד רבי עקיבא דרש כי האדם עליו מלאך אחד לימד עליו זכות האל יחמול עליו, הרי שבמדרש של רבי ליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי האדם שהמלאך לימד עליו זכות ניצל, אך משלם על עבירותיו בעולם הזה בייסורים.

---