header2

חטא אחד מטה את הכף לחובה

פ"א ה"ט (ה"י בכ"י ליידן) דף סא ע"ד עמ' 1160

מקור תרגום
דרש בן עזאי. דרש בן עזאי
"זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח". זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח
אילו זבוב אחד שמת שמא אינו מבאיש שמן רוקח. אילו זבוב אחד שמת שמא אינו מבאיש שמן רוקח
וזה על ידי חט אחד שחטא וזה על ידי חטא אחד שחטא
איבד כל זכיות שבידו. איבד כל זכויות שבידו

 

עדי נוסח

שרידי הירושלמי עמ' 228

 

מקבילות

קהלת רבה י א ( בשינויים)

 

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

 

סוגה

מדרש

 

עיון קצר באגדה

במשנה[1] עליה מוסבת האגדה נאמר: 'כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ וכל שאינו עושה מצוה אחת אין מטיבין לו ואין מאריכין לו ימיו ואינו נוחל את הארץ'. בסוגיה דנים על 'מצוה אחת' ומסבירים כי מדובר באדם שיש לו מחצה זכויות ומחצה עוונות, אם יקיים מצווה אחת, היא תטה אותו לכף זכות, ואם עבירה אחת לכף חובה.

על כך דרש בן עזאי: 'זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ...' (קהלת י' א'), משמע זבובים מתים הנופלים לשמן מעולה מבאישים אותו.[2] בן עזאי שואל: 'אילו זבוב אחד שמת שמא אינו מבאיש שמן רוקח', והתשובה מובנת מאליה, גם זבוב מת אחד הנופל לשמן מעולה משחיתו.

מכאן הוא עובר לנמשל; [3] 'שֶׁמֶן רוֹקֵחַ' אלו זכויותיו של האדם, וזבוב מת הריהו חטא אחד. אותו האדם שזכויותיו ועוונותיו שווים, עשיית חטא אחד תגרום לו לאבד את כל זכויותיו, חטא יחיד יטה את הכף לחובה.[4]


[1] קידושין פ"א מ"י.

[2] ראו הסברו של רש"י על הפסוק.

[3]חלקו השני של הפסוק '... יָקָר מֵחָכְמָה מִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט' משמש כנמשל; השמן הוא החוכמה, והסכלות היא הזבוב. בדבר סכלות אחד שאומר החכם הוא מאבד את 'היותו חכם'.

[4] ראו קורבן העדה על הדף; הוא מפרש כי החטא היחיד מביא רוב לחטאים ולכן גורם לאובדן הזכויות.